החלטתי שמהיום בכל יום חמישי בערב פעם בשבוע אני אעלה פרק נוסף בסיפור, כדי להמשיך את הרצף של הקריאה . בנוסף לכך אני ממליצה לכם לקרוא את הפרקים מהמחשב ולא מהנייד אבל במידה ובחרתם לקרוא מהנייד תנסו להעביר את הדף לצורת קריאה של מחשב יותר נוח לקריאה . אז שיהיה קריאה מהנה לכולם!

המציאות עקומה- פרק 5

12/05/2022 273 צפיות אין תגובות
החלטתי שמהיום בכל יום חמישי בערב פעם בשבוע אני אעלה פרק נוסף בסיפור, כדי להמשיך את הרצף של הקריאה . בנוסף לכך אני ממליצה לכם לקרוא את הפרקים מהמחשב ולא מהנייד אבל במידה ובחרתם לקרוא מהנייד תנסו להעביר את הדף לצורת קריאה של מחשב יותר נוח לקריאה . אז שיהיה קריאה מהנה לכולם!

עברו חודשיים מהרגע שבו המעבורת המריאה מכדור הארץ ,והכל התנהל כרגיל. כולם ביחד גילו את חדרי המשחקים, הפנאי ואת הכיתות שהותאמו במיוחד ללימודים על הכדור החדש איך להסתגל לחיות עליו, שיעורי הישרדות, שיעורי שפה, ועוד כל מיני שיעורים שכללו בתוכם הגנה עצמית ולחימה. לקסה שאלה את עצמה מדוע אך ללא תשובה פשוט המשיכה כרגיל .
"טוב, לונה אז ניפגש אצלי בחדר " אמרה לקסה כשקמה מהכיסא בחדר האוכל לאחר שאכלו את ארוחת הבוקר .
"בסדר אני כבר אגיע ". אמרה לונה שעדיין לא סיימה לאכול .
לקסה התקדמה במסדרון לכיוון החדר שלה עד שלבסוף הגיע היא ניכנסה וחיכתה ללונה שתבוא . עברו כבר חמש עשרה דקות ולונה עדיין לא הגיעה אז לקסה יצאה לבדוק מה איתה .
***
לונה סיימה את ארוחת הבוקר והתחילה להתקדם לכיוון החדר של לקסה.בעודה מתקדמת במסדרון במרחק של כמה חדרים מחדרה של לקסה, שלפתע תפסה אותה בכתף זרוע שהייתה די חזקה והצמידה אותה לקיר .
"תראו תראו מה מצאתי כאן, את יודעת שמתי עלייך עין עוד מהימים הראשונים שעלינו למעבורת, יפייפה שכמוך מה את אומרת רוצה להיות חברה שלי?". שאל בעודו מצמיד אותה חזק בכיוון הקיר, שזה הכאיב לה .
"דיי תעזוב אותי אתה מכאיב לי". צעקה לונה וניסתה לשחרר את האריזה שלו עליה .
"למה את חושבת שאני רוצה, ולא ענית לי על השאלה" אמר והמשיך להצמיד אותה חזק. "מה את אומרת נו".
"תן…לי…ללכת "לונה חשקה את שיניה ולבסוף שיחררה צעקה היא ידעה שהיא מספיק קרובה לחדר של לקסה כדי שהיא תשמע אותה .
"תפסיקי לצעוק זה לא עובד ככה, חבל כדאי לך". אמר וניסה לנשק אותה בכוח.
***
לקסה המתינה ללונה בחדר כבר רבע שעה ולונה עדיין לא הופיעה אז היא החליטה לצאת לבדוק איפה היא אולי קרה משהו .היא התקדמה לכיוון הדלת שלפתע שמעה צעקה לא רחוקה ממנה, היא מיהרה לפתוח את הדלת ולראות מה קרה, הצעקה נשמעה לה מוכרת .היא רצה במסדרון עד שהבחינה בנער מגודל שהצמיד ילדה לקיר, לשניה לא שמה לב עד שהבחינה שמדובר בלונה .
היא רצה במהירות לכיוון הנער ושיחררה בעיטה לכיוון מאחורי הברך שלו, הנער התקפל מכאבים ושיחררה את אחיזתו מלונה שמעדה על הרצפה ושיפשפה את שורשי כפות הידיים בכאב .
"איי מפגרת אחת, מה הקטע שלך". סינן מכאב הנער שחטף את הבעיטה.
"אני לא המפגרת פה אידיוט אחד, מה אתה נטפל לבחורה ככה איפה הכבוד שלך". לקסה שיחררה לעברו צעקה והסתכלה על לונה . " את בסדר?" שאלה לקסה .
" כן עכשיו כן" אמרה לונה מנסה לקום על רגליה אך ללא הצלחה .
לקסה רצה לעזור לה ותמכה בה עד שעמדה על רגליה .
"בואי אני יעזור לך הכל בסדר עכשיו אני כאן". אמרה לקסה ללונה בעודן מתקדמות לחדרה של לקסה .
"אתן עוד תשמעו מימני מתוקות זה לא יעבור בשתיקה שמעתן אותי". צעק לעברן הנער שניסה ללכת על רגלו הכאובה בכיוון השני.
הן ניכנסו לחדר ולקסה הושיבה את לונה על המיטה ובדקה את הידיים שלה .
"תהיתי איפה את באמת חשבתי שקרה משהו ,וצדקתי". אמרה לקסה והגישה ללונה כוס מים .
"תודה שעזרת לי לא יכולתי לגבור עליו הוא היה חזר מידי." לונה לגמה לגימה מהכוס .
"אף אחד לא ציפה שתגברי עליו, לונה אני כל כך מצטערת הייתי צריכה לחכות לך וללכת ביחד." אמרה לקסה והתיישבה ליד לונה על המיטה . "הבטחתי לאבא שלך שאני יגן עליך וזה מה שאני אעשה." אמרה וחיבקה אותה.
הן שתיהן ישבו בחדר שעות ארוכות בשתיקה,בנתיים לקסה נרדמה קלות .
לפתע הדלת נפתחה וניכנסה נערה שהייתה בת זוגתה של לקסה לחדר .
"או היי לונה מה קורה." שאלה סופי את לונה .
"בסדר, מה איתך?" שאלה לונה בלחישה כדי לא להעיר את לקסה שנרדמה על הרגליים שלה .
"אני מצויין,מה היא נרדמה." התקדמה לכיוון השולחן וראתה שלקסה ישנה .
"כן יום ארוך." אמרה לונה .
עברו כמה דקות סופי התיישבה בנתיים על המיטה שלה וקראה ספר שכנראה מצאה בספריה. ולונה שעדיין ישבה על המיטה של לקסה ולא רצתה לזוז כדי שלא להעיר אותה, עד שלקסה התעוררה והתיישבה באיטיות .
" היי סופי, לונה מה השעה כמה ישנתי?" שאלה לקסה והתמתחה.
" ישנת כמה שהיית צריכה, ועכשיו השעה שתיים בצהריים." אמרה לונה .
"סופי, תגידי יפריע לך אם לונה תישן פה לכמה ימים?" שאלה לקסה את סופי שעדיין קראה את הספר שלה.
"לא בטח שלא היא מוזמנת להישאר כמה שהיא רוצה." החזירה לה סופי מבלי להרים את הראש מהספר.
"מעולה, לונה בואי נלך להביא לך כמה בגדים מהחדר שלך הסדר לך מקום ." אמרה לקסה וקמה מהמיטה .
שתיהן עלו במדרגות למפלס השישי לחדרה של לונה .
"אין לך מה לדאוג הכל יהיה בסדר מעכשיו אני יהיה איתך בכל מקום שתלכי." אמרה לקסה ללונה כשניכנסו לחדר .
"גם לשירותים" חייכה לונה לעברה .
"אם צריך אז כן." ציחקקה לקסה. "קדימה בואי ניקח מה שצריך .
לונה לקחה תיק גב והכניסה לתוכו כמה בגדים ודברים שהיו נחוצים לה, מזכרות מהבית שבכדור הארץ תמונות שלה ושל אבא שלה ותמונה שלה עם לקסה .
"כבר עוזבת " תומאס נכנס לחדר וראה את לונה אורזת תיק .
"לא עוזבת רק לכמה ימים " החזירה לו לונה. "אתה תסתדר נכון." שאלה.
"בטח שכן למה לא, אני לא תינוק." החזיר לה מבט של מאוכזב
"יופי מעולה."אמרה לונה כשסיימה להכניס את כל הדברים לתיק .
במשך חודשיים לונה הצליחה להסתגל לעובדה שיש איתה בן בחדר. למרות שאת רוב היום בילתה עם לקסה , או בשיעורים. היא למדה להכיר אותו הם נהפכו לסוג של ידידים ושהוא למד להכיר בעובדה שלונה תפוסה וכבר ולא הציק לה יותר ממה שהציק בהתחלה.
"טוב קדימה בואי נזוז, שנספיק לשים את הדברים בחדר וללכת לאכול ארוחת ערב." לקסה נגעה קלות בכתפיה של לונה .
בדרכן יורדות במדרגות הן שמעו ילדה קטנה שבכתה מתחת למדרגות. לונה רצה במהירות לבדוק מה קרה, והיא מצאה ילדה קטנה בוכה.
"היי.. מה קרה?" שאלה לונה. והתעופפה לעבר הילדה שבכתה .
"כ..כן הכל בסדר." יבבה הילדה.
"את לבד פה?" שאלה אותה לונה.
"לא, אחי הגדול כאן אבל הם לקחו אותו ,לשם." אמרה והצביעה על דלת של חדר כמה מטרים משם.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך