המציאות עקומה- פרק 4

לונה הגיעה לחדרה שבמפלס השישי פתחה את הדלת ונכנסה למין מבואה קטנה באורך של מטר וחצי , היא היססה לשניה וכשהתקדמה לאורכה שמעה לפתע רעש של דלת נפתחת באיטיות מאחוריה ונעצרה במקום עד שנפתחה ומתוך המסדרון נכנס נער שניראה בערך בגילה שלה ,הוא היה גבוהה עם שיער קצר שחור כפחם מתולתל עד לקו אוזניו .
" או יופי יש איתי בחורה בחדר " אמר וחייך. "כל חלומותיי התגשמו"
"ממש יופי " סיננה לונה מבעד שיניה .
"שמעתי את זה מתוקה ,אין צורך לבאס ככה " אמר והתקדם לסוף המסדרון עד שנכנס למין חדר לא גדול במיוחד שבאמצע שלו מונח שולחן ושני כיסאות ובשני צידי החדר מונחות שתי מיטות .
"טוב נראה שזה מה שיש " אמר בעוד שזרק את התיק על המיטה והתיישב עלייה ,ואז החל לחטט בדברים שבתיקו.
לונה התיישבה גם היא על המיטה והחלה לפרוק כמה דברים מהתיק שלה .
"מה השם שלך אם יורשה לי לשאול?" שאל לאחר שסיים לסדר את חפציו .
"לונה " החזירה .
"היי לונה אני תומאס ,נעים להכיר " אמר והושיט את ידו כדי ללחוץ את ידה .
"גם לי " לחצה את ידו בחזרה
עברה כמעט שעה עד שלונה הבחינה בשעון שהיה תלוי על הקיר .
"טוב אני חייבת לזוז הלכתי " אמרה והלכה בצעדים מהירים ליציאה .
"אוקיי נתראה " אמר והמשיך את עיסוקיו .
לונה רצה במורד המדרגות לכיוון מקום המפגש שקבעה עם לקסה קודם לכן אם כניסתן למעבורת .רצה ומתנשפת ראתה לונה את לקסה מרחוק ונופפה בידה לכיוונה .
"לקס… אני פה " צעקה לכיוונה בנשימה מאומצת מהריצה שעשתה . לקסה תפסה את זרועותיה. "לאן את ממהרת לונה.. זה לא שיש לי לאן ללכת ." אמרה בחיוך . "קדימה בואי נעשה סיור ".
ולקסה החלה ללכת ולונה לצידה .
"לא תאמיני מי איתי בחדר " אמרה לונה. " יש איתי מישהו ,קוראים לו תומאס " .
" קצת מוזר לי שחילקו ככה את החדרים..אבל תיזהר…" הופסקה לפתע לקולות שבקעו מרמקול איפשהו בתקרה ."כולם להיכנס לאולם הראשי בכוונתינו להתחיל בהמראה תפסו את מקומכם.".
לונה ולקסה התקדמו בזריזות לעבר האולם הראשי שם גילו מאות כיסאות שהצעירים מנסים לתפוס מקום ולשבת גם הן עשו כך והתיישבו אחת ליד השניה מחזיקות ידיים .
"כולם לחגור את החגורות אנחנו ממריאים בעוד עשר דקות בדיוק ." ברקע נשמע קול נוסף מהרמקולים שהיו בתקרה .
כעבור כעשר דקות הם המריאו. תחילת ההמראה הייתה מחרידה הן הטלטלו מצד לצד בכיסאותיהן הן הרגישו במן מחנק שלוחץ על החזה שלהן וחוסם את כניסת האוויר לריאות שלהן את הכל מסביב היה שקט חוץ מהרעש שעשתה המעבורת בעת עלייתם לשמיים.
עברו עשרים דקות עד שלבסוף הם יצאו מקו האטמוספירה .
"זהו חברים השלב הראשון עבר בהצלחה, יצאנו מגבולות האטמוספירה של כדור הארץ וניכנסים כאת למסלול המתוכנן לכוכב החדש אתם יכולים לקום ולחזור לעיסוקים שלכם." אמר קול שוב מהרמקולים.
"את מרגישה טוב." שאלה לונה את לקסה .
"כן מעולה ואת." החזירה לה כששתיהן מורידות את החגורות בטיחות וקמות לכיוון היציאה ,עד שלקסה הבחינה בדרכן בנער שנראה בן שתים עשרה עדיין יושב בכיסאו והתקדמה לעברו.
"הכל בסדר." בעודה מניחה את ידיה על כתפיו ,פניה נפערו ילד שישב כמה כיסאות מהן היה מחוסר הכרה כנראה התעלף במהלך ההמראה.
"לונה בואי תעזרי לי תבדקי לו דופק." מיהרה לקסה לפתוח את החגורות בטיחות ולהשכיב את הנער על הרצפה .לונה בדקה דופק בצווארו ואמרה. "עדיין יש דופק אבל מאוד חלש "
"הוא התעלף ככל הנראה מהלחץ שהופל במהלך ההמראה." אמרה לקסה. "הוא יהיה בסדר הוא צריך לנוח, אבל צריך להשאיר אותו בהשגחה למקרה שמשהו ישתנה , היי אתה בוא לכאן אני צריכה שתים עליו עין בדקות הקרובות." קראה לקסה לנער שעבר קרוב לידם .
"מה אני בייביסיטר." שלף לכיוונה .
"לא בייביסיטר רק שים עליו עין! אני יחזור עוד כמה דקות, בואי לונה נלך לחפש מרפאה כל שהיא חייב להיות פה." לקסה תפסה את זרוע של לונה ורצו ליציאה מהאולם.
"מה אנחנו מחפשות בדיוק לקסה?" שאלה לונה בעודן רצות במסדרונות בקומה הראשית .
"אנחנו מחפשות מרפאה, לא ישלחו אותנו חצי שנה בלי יכולת לרפא את עצמינו ". אמרה לקסה מתנשפת מהריצה . "בואי ".
הם רצו במסדרון עם מלה דלתות הם פנו בפניה ליד חדר גדול שנראה כמו חדר אוכל גדול ,ועוד כמה חדרים שנראו כמו כיתות לימוד עד שהגיעו לחדר בקצה מסדרון לונה הביטה מעביד לחלון קטן שהיה בדלת וראתה חדר יחסית גדול היו שם מיטות עם מצעים לבנים . "לקסה מצאתי בואי." קראה ללקסה שבדקה כמה חדרים בהמשך המסדרון .
"יופי מעולה, בואי נראה מה נמצא כאן ." אמרה לקסה פותחת את הדלת וניכנסת לחדר .
במשך שתי דקות הן חיפשו בחדר משהו שיקח על הנשימה של הילד עד שלפתע נשמע קול מהקצה של החדר .
"שלום וברוכים הבאים למרפאה ציפינו שלא הייתם אמורים להצטרך אותה. המסע אמור להיות בטוח עבור כולם אבל בכל זאת ניכנסתם כנראה שאתם צריכים עזרה ." דיברה דמות של גבר ממסך בסוף החדר .
לונה התקדמה לכיוון המסך לאט והקשיבה .
"אם תסתכלו בטאבלט שנמצא מונח על השולחן בצד ימין תוכלו לראות המון תקין. מסודרות בתוכו עם תוכן וטיפול עבור כל בעיה רפואית שתידרש , עצה שלי תנסו להקיש בחיפוש אחר מילת מפתח שבילה נידרש הטיפול ." סיים לבסוף האיש במסך לדבר ולונה לקחה את הטאבלט מהשולחן .
"אוקיי מה בדיוק לחפש לקסה " שאלה .
"תנסי דופק חלש לונה " אמרה לקסה .
"אוקי, מחפשת , בסדר רשום פה לבדוק את כמות הדפיקות שלו בדקה ." אמרה לונה .
"אוקיי בואי ניקח את הטאבלט אל הילד ונטפל בו שם " אמרה לקסה ומשכה בזרועה של לונה אל מחוץ למרפאה .הם רצו לאורך המסדרונות עד שהגיעו לחדר ההמראה .
"אוקיי בואי נבדוק ." אמרה לקסה והסתכלה על השעון שלה בודקת את מספר הפעימות של הלב. "אוקיי הכל תקין הוא רק איבד את ההכרה".