BPD- מודעות
בעולם בו הגבול בין השמח לעצוב כל כך מטושטש עד שהוא אינו נראה
בו יום אחד אתה אוהב את הצבע הכחול ויום אחד אתה שונא את זה
לבלות אין ספור שעות במיטה עם מחשבות רודפות חסרות תקווה
עם לספור סיבות של מה כל כך רע לך ולמה אתה חסר שלווה
את הימים האחרים העוברים בהזיות , הזיות מבזיקות ומזעזעות
את הימים של ההיי הגבוה כבר אי אפשר לספור ולשים בכוס המטבעות
וחדות המעבר בין אלו אינה משהו שאפשרי מראש לצפות
הצורך להקשיב לאותו שיר במשך שבועות עד שמילותיו במוח צרובות
לכסוס ציפורניים מעצם התחושה החדה של העניים הצופות
לגעת כל היום בפנים , בין אם לסדר את הספטום או את הגבות
לנוע ממקום למקום במהירות שבראש רצות המחשבות
לא לשים לב אפילו לאן רגלינו הולכות ,טסות
הרגל שקופצת מעלה -מטה בכדי לנסות לשלוט בהכל ,
לשכוח מאוכל במשך ימים ואז לקבל צורך את הכל לאכול .
כאבי הראש החזקים אחרי ימים של חוויות מהנות
כל כך מטושטשים עד שמרגישים כמו בהזיות
ההתמכרות לדברים הקטנים והלא בריאים ,
כמו ללעוס מסטיקים או לגזור ניירות לפירורים דקיקים
לשבת שעות לבהות בקירות בזמן שבמוח יש רק צעקות
כאשר כל מה שסביבך דומם עד שפיזית אתה מרביץ לקירות
לחצות כבישים ללא טיפה של אכפתיות אם המוות יבוא לבקר
מרגיש אטום אך ככה זה להיות מעולם אחר
להרגיש תמיד בודד גם כשאתה מוקף באנשים
להיות זה ששותק , גם אם אתה זה שיוצר מפגשי דיבורים
להתעורר באמצע הלילה מביעותים העלולים להמשיך ליום
לראות דברים שאינם שם , כמו לבהות מתוך חלון
להתקיים שבוע שלם על שינה של אולי כחמש שעות
לסדר שוב ושוב את החדר רק כדי להשתיק את הרצונות
להיות בטוח שעליך תמיד מדברים גם אם אתה יודע שזה לא נכון
להרגיש את העצבות והשמחה כל כך מוגברים עד שאתה בשלב האבדון
להיות בשליטה על הגוף שלך ואיך אתה מגיב זה לא משהו מובן מאליו
לנסות להכין את עצמך לגרוע , ולמה שהכל ישאיר אחריו
כל השעות והתאריכים עלולים להתערבל ולהתבלבל
הדמות במראה שמולך עלולה להיות כמו משהו שמרגיש שלעולם לא תקבל
כאשר המאניה עוטפת אותך , קשה את הכל לעכל
ואז כל הגוף כואב כאשר לדפרסיה אתה נופל.
תגובות (0)