המציאות עקומה-פרק 3

היום הגדול הגיע לונה ולקסה ארזו כל מה שיכלו לתיקי הגב הגדולים שלהן והתקדמו לעבר דלת הכניסה .אביה באותו הרגע בדיוק יצא ממשרדו ונתקל בשתיהן בדרכן אחוצה לכיוון המכונית .
\'\'לונה ..את בטוחה שזה מה שאת רוצה \'\' שאל אותה כשהתכופף לחבק אותה .
\'\'כל עוד לקסה נמצאת איתי אז בטח שאני רוצה \'\' החזירה לו חיבוק בחזרה .
\'\'אם ככה אני מאחל לשתיכן בהצלחה בהצלת האנושות \'\'אמר והיה נראה שדמעות החלו לעלות בעיניו .לונה התקדמה בצעדים מהירים לכיוון המכונית ,בעוד שלקסה התעקבה שניות אחדות אחריה לבסוף שהתחילה לצאת מדלת הכניסה ,תפס אדון קראוס את כתפה .
\'\'אני מקווה שתקיימי את הבטחתך ללונה ,אני לא רוצה שיקרה לה משהו ,אני מפקיד אותה עכשיו בידייך\".אמר .ושתיקה קצרה שררה באוויר.
\'\'אתה לא צריך לדאוג… כמו שכבר אמרתי הגן עליה בגופי עם צריך .\'\' אמרה לבסוף כשגבה מופנה כלפיו .
לבסוף הרפה את ידו ממנה ועמד שם בוהה בלונה בעודה נכנסת למכונית .\'\'כל מה שאני יכול להגיד זה…. בהצלחה לשתיכן.. שם למעלה.\" אמר לבסוף כשדמעות על פניו.
****
לונה נרדמה במכונית לאחר שעה וחצי של נסיעה שאורכה כמעט ארבע שעות בעודו עוברות על גבי נופים של הרים ללא כל חיים הכל שמם ,ואגמים קטנים בצידי הדרך שכבר מזמן לא היו מלאים במים .לקסה הרהרה לעצמה במוחה על העתיד הקרב מה מצפה להם אי שם בחלל הלא נודע .
דקות ארוכות הנסיעה נמשכה עד שלקסה הבחינה מרחוק בשדה תעופה גדול עם מעבורת עצומה , שכנראה נבנה במיוחד כדי להעמידה ככה באמצע השטח העצום. מסוקים קלילים הסתובבו סביב המעבבורת ככל הנראה כדי לבדוק שאין פולשים המתכונים לנסות ולהתגנב פנימה .
\'\'לונה.. התעוררי … אנחנו תכף שם, כמעט היגענו\'\' נגעה לקסה קלות על ירכה של לונה .
\'\'ואיי… זאת הייתה שינה מעולה .\'\' פיהקה ונמתחה כאילו ישנה במשך יממה שלימה . \'\'כמה זמן נרדמתי ?\'\' שאלה ופיהקה שוב .
\'\'לא הרבה, אבל מספיק זמן לאזור כוחות \'\' אמרה לקסה שלא התקלה על לונה בעודה מאיצה את המכונית בכדי להספיק בזמן .\'\'לא ברור לי כמה נצטרך ,ומה מצפה לנו \'\' לחשה לעצמה עם קצת תקווה שלונה תשמע .
הן הגיעו עם המכונית לכיוון שער סורגים גדול שמבחוץ עומדים להם שומרים בכניסה בערך כשבעה חיילים של צבא ארה\'\'ב .וכשראו את המכונית מתקרבת ארבעה מהם כיוונו את נשקם הדרוך .לקסה קלטה אותם מרחוק והחלה להאט את המכונית ,שמה יתחילו לירות בהם .
לקסה עצרה את המכונית במרחק חמישה עשר מטרים מקו החיילים , ואחד מהם צעק לכיוונן לצאת מין הרכב מיד .ללקסה לא הייתה ברירה ואמרה ללונה בעדינות .\'\'תצאי בזהירות עם ידיים למעלה ואל תעשי צעד חד \'\' לונה הנהנה לחיוב ושתיהן יצאו לאט מהמכונית .
\'\'מה אתן עושות כאן זה שטח צבאי סגור \'\' סינן צעקה אחד החיילים .
\'\'יש לנו אישור מעבר…חכה רגע אני אוציא ונראה לך …שניה.\'\' לקסה אמרה בעוד שניסתה לחטט בתיק הצד שלה אחד אישורי המעבר שלה ושל לונה אותם קיבלו במעטפה עם שליח מסתורי .
\'\'הינה תראה \'\' לקסה התקדמה לאט לכיוונו של החייל שהיה נראה צעיר בהרבה ממה וגבוה מימנה כפי שנראה בחמישה סנטימטרים בודדים .
החייל לקח מימנה את האישורים ובדק אותם היה כתוב עליהם את שמותיהם של לונה ולקסה ,תאריך לידתן, ותמונה שרק אלוהים ידע מאיפה השיגו . הוא בדק בקפידה את האישורים ואז החזיר אותם ללקסה ,שהיסתכלו אחד על השניה ארוכות עד שלבסוף אמר.
\'\'אוקיי בסדר אני רואה שהכל תקין קדימה תיכנסו הם רוצים להתחיל בהמראה !\'\' .לקסה ולונה חזרו בזריזות למכונית וניכנסו דרך השער שנפתח עבורן .לקסה נהגה בשביל המתמשך לכיוון המבנה המרכזי הגדול .המקום היה הומה בחיילים צבאיים ששמרו על המתחם ,אך מכיוון שנתנו להם לעבור לא הייתה להן שום בעיה לנוע בתוך המתחם.
המבנה היה נראה מבנה נטוש עד שהפכו אותו בזמן כל כך קצר בשביל התוכנית הגדולה לשדה תעופה גדול. המקום היה מאובק עם מלה גרפיטים מוזרים על הקירות שככל שהתקדמו עם המסדרון הארוך חלק מהקירות היו שבורים חדרים חסרי דלתות .אורות הפלורוסנט היבהבו מידי פעם ברעש מצמרר .
לבסוף נגלתה למולם דלת סגורה ששני חיילים שמרו עליה .לקסה הראתה לשני החיילים את אישורי המעבר והם פינו עבורם את הדרך .
בעודן עוברות בדלת הכבדה נגלה לעיניהן אולם גדול מאוד ועצום ,אורות הפלורוסנט שכל כך סיוורו גרמו לשתיהן לשים את זרועות על עיניהן .
לבסוף כשהתרגלו אל האור הן הסתכלו סביב, וראו שחיכו עוד עשרות או מאות ילדים וילדות נערים ונערות ככל הנראה עד גיל שמונה עשרה כפי שהחליטו הממשלות .
\'\'שקט!\'\' צעק מישהו בקדמת החדר .דממה שררה לפתע ברחבי האולם הגדול .ואחרי דקה המשיך .
\'\'תודה.. כפי שאתם רואים אספנו אתכם כאן היום … במטרה אחת … להציל את האנושות כולה. הכל תלוי בכם אתם… אתם הנצר האחרון להמשך הקיימות שלנו בתור בני האדם …בתקווה להצליח להקים חיים בכוכב חדש ולא מוכר..החלטנו כבר לפני זמן רב ולפי התחזיות שנראו לפני כחמש שנים הוחלט להוציא את הפעולה לפועל … ולשלוח את הצעירים של ימינו להקים ציביליזציה חדשה במקום חדש .. שללנו את הסיכונים ואין צורך בדאגה … וכבר לפני כשנתיים וחצי שלחנו לשם את המשלחת הראשונה של אנשי מדע וטכנולוגיה ואנשי מקצוע בכל תחום שיעזורו לכם, הדור הצעיר להצליח ולהקים מקום יישוב עבור הדורות הבאים .\'\' נעצר לרגע ואז המשיך, \'\'זה יהיה מסע ארוך ומטלטל ,טיסה של כמעט חצי שנה עד שתגיעו לעולם חדש אך זכרו שהכל למען טובת האנושות !, ועכשיו הסתדרו בשורות מסודרות כדי שתוכלו לעלות בצורה מסודרת לסיפון המעבורת .\'\' הילדים והנערים החלו להסתדר בשורות מסודרות גם לקסה ולונה עשו כדבריו עומדות בשורה אחת ליד השניה מחזיקות ידיים.
\'\'קדימה כולם בשורות מסודרות להתקדם לכיוון המעבורת .\'\' אמר אותו אדם שדיבר ממקודם.
כולם התקדמו וכל אחד קיבל עם עלייתו שרשרת עם תג שבו רשום את פרטיו של כל אחד ואחד ולאיזה חדר הם שייכים .
\'\'איזה מספר חדר קיבלת לקס\" שאלה לונה.
\'\'חדר 16ב\' מפלס 3 ,ואת\'\' הראתה לקסה את התג ללנוה.
\'\'אויי שיט… אנחנו לא באותו חדר ,אני חדר 3ד\' במפלס 6 \'\' לונה נראתה מבואסת .
\'\'לא נורא.\'\' ושילבה את ידה בידה של לונה . \'\'נמצא דרך להיות בחדר יחד \'\'.
\'\'מקווה מאוד \'\' חייכה לונה .
\'\'בואי נלך כל אחת לחדרה וניפגש כאן בעוד כשעה ,בסדר.\'\' אמרה לקסה ונישקה את ידה של לונה .
\'\' אוקיי עוד שעה \'\'.ולונה התקדמה לכיוון המדרגות למפלס השישי.