לו רק הייתי שוב קיץ
לו רק הייתי שוב קיץ.
שמש מאיר של בוקר,
על פנים רעננות,
שוחקות.
צל מִשְחָק צהריים, משעשע,
לא נפרד.
מקניט ונרדף,
רודף ונצמד.
בין ערביים, קצף גלים
אל חמוקיים
נשטף –
מלוח,
צורב את
בתוליות השפתיים.
לעת ערב, רוח צונן
על אוזן לוחש שירת צרצר.
שיער פורע,
עורף לוטף.
ובלילה,
להט סדין
והבל גוף.
תגובות (2)
יש משהו מאוד משכר ורגוע בקטע, לדעתי, לא ממהר או מרחיב לשווא.
אהבתי את זה שאמנם השורות קצרות וחלקן אפילו רק מילה אחת, הן עדיין העבירו את התחושות בצורה נפלאה.
הי ספיר.
כרגיל – תודה על התגובה.
לא נעים להגיד אבל אם מה שהעברתי פה הוא תחושה רגועה, אז נכשלתי. זה היה אמור להיות ייצרי.