שועל חכם – פרק ד

אם לא קראתם את שאר הסדרה, לא יהיה לכם מושג על מה אני מדבר.
אלו הם הפרקים הקודמים:

שועל חכם – פרק 3

שועל חכם- פרק 2

שועל חכם – פרק 1

ולסיפור:
שועל חכם חלק ד׳
״אין בעיה, אני אספר לך מי אני ומה לעזאזל קורה פה, אבל בוא נתחיל לזוז לכיוון אם אתה רוצה מתישהו לחזור הביתה.״
״אין בעיה,״ אמר, ״אבל רק שנייה.״
הוא הוציא את האבן שלו ושם אותה על איזה חתיכת סלע שהייתה באיזור.
״מה אתה עושה?״ שאלה בל.
״אמממ, אפשר להגיד שיש לי אבן שאומרת לי מה לעשות.״
״אויש, אתה נראת לי מוזר עוד קודם אבל זה כבר השיא.״
הוא התעלם ממנה והסתכל בכיתוב שהופיע.
״אל תהיה פחדן,״ הופיע הכיתוב מעל האבן.
״מצד שני, אם זו הסיבה שאתה לא פחדן במאה אחוז, אז אני מוכנה לסבול את הקשקוש הזה,״ צחקה בל.
״טוב נו…״ רטן דני, ״בואי נזוז.״
הם החלו ללכת ביער לכיוון דרום, בדיוק ההפך מהבית.
״אז נתחיל בי, אני בל, אני הבת של השליט הקודם של המדינה, המלך רון.״
״המלך שרצחו? יש לו בת?״
״מסתבר.״
״אוקיי, תמשיכי..״
״אז גדלתי בבית של אדם ששולט בכל הארץ הזו, וחונכתי בהתאם. קראתי ספרים בינוניים כבר בגיל חמש. אבא שלי לימד אותי לדבר, לתקשר, להעביר רעיונות כך שירצו לשתף איתי פעולה, וכמובן שתמיד דאגתי להתעדכן מה קורה באמת במדינה שלי.
אני לא מנסה להשתחצן או משהו, אבל היועץ המנוסה ביותר של אבא שלי, קראו לו ׳לוי׳, טען שכבר בגיל 7 הייתה לי נקודת מבט של מושלת.״
״בכל זאת השתחצנת.״
״אולי, אבל כבר בגיל שמונה, אבא שלי נתן לי לנהל בפועל חלקים של המדינה, כשההבדל היחיד ביני לבין השרים שלו היה שכל דבר שעשיתי עבר דרכו לתיקונים.
את שיחות הטלפון, את המעקב ואת ההוראות אני ורק אני הוצאתי.״
״וואו, נראה שהיו לך חיים מדהימים.״
״יש לי, אבל בוא נדבר על הבעיה.
המדינה שלנו, כמו שאתה בטח יודע, מחולקת לשלושה איזורים, שנשלטים על ידי עיר ראשית.
אזור אחד הוא האיזור של ביסטריצה, ה׳חור׳ שירדת עליו בחוצפתך קודם. ביסטריצה היא העיר החופשית; היא אמנם מעט צפופה, אבל היא המנוע של המדינה הזו, שם רוב האומנות, המדע, והסיר קורה.
האזור השני הוא האיזור שלך, שאתה מכיר אותו כאיזור שליו של טבע, נופים וכן הלאה.
יש בו שפע של מקום, אך מעט עניין, בעיקר כפרים, וה׳עיר׳ הראשית בו נקראת כמובן ׳איז׳.״
״טוב ללמוד קצת על הארץ הזו, למען האמת לא ידעתי את רוב מה שאמרת. בבית הספר מתרכזים איתנו בעיקר במקצועות חסרי תועלת כמו מתמטיקה גבוהה, שאני נשבע שהמשוואות שלה לא רק שלא פותרות כלום, אלא הן בעצמן הבעיה הכי גדולה ומיותרת שאפשר ליצור.״
״כן, לצערי חינוך זה תחום שנשאר מאחור באיזור 2.״
״בכל מקרה, ויש את איזור 3, שהוא האיזור של הפועלים, המכרות, העבודות הקשות, המפעלים וכן הלאה. העיר הראשית בו היא כמובן ׳איט׳.
הכינויים שניתנו לאזורים האלו הם ׳ארץ החשמל׳ לאיזור 1, ׳ארץ הרוח׳ לאיזור 2, ו׳ארץ המתכת׳ לאיזור 3.
הכינויים הם משלים למאפיין העיקרי של האיזורים.״
״את יודעת בל, אני מתחיל להיות שמח שאני מלווה אותך,״ אמר פתאום דני.
״ברור, כי כבר עלית מלהיות איכר פשוט לחלק עיקרי של המאבק המדיני שלנו, אפשר לראות איך זה יעלה את מצב הרוח של כל אחד, אתה לוקח יותר אחריות לא?״
״אחותך איכרה פשוטה.״
״אם הייתה לי אחות, אני מבטיחה לך שהיא לא הייתה איכרה, לפחות לא בחיים האלו,״ אמרה בל בחיוך.
״בכל מקרה, איפה הייתי? אה כן, אז לפני כמה שנים אבא שלי ומי שסובב אותו החלו לעבוד לשיפור האמיתי של המדינה הזו, וזה הלך טוב, אפילו טוב מאוד בחלק מהאיזורים.
ואז קרה הדבר הכי טיפשי שאבא שלי עשה בחייו.
הוא הסכים להצעה של ראש ארץ המתכת.
ראש ארץ המתכת, ׳ביל׳, טען שארץ החשמל מקבלת את כל הטוב שבממשל למרות שהיא בקצה הדרומי של המדינה.
הוא טען שהממשל צריך להיות במרכז הארץ, בארץ הרוח, כך זה יהיה הכי הוגן.
אחרי הרבה שכנועים ומשחקי כח אבא שלי נכנע לדרישתו של ביל, וכאשר הוא נפל למלכודת הזו, זה היה הסוף שלו.״
״למה בעצם?״
״למה? כי, סליחה על הבוטות, אבל אנשי ארץ האוויר הם ברובם בורים, הם לא בעניינים, ואבא שלי היה חשוף מאוד, לא הייתה לו את הגנת העם.
הוא כמובן היה בטוח מאוד בעצמו, אבל בסופו של דבר הוא נרצח על ידי איזה מטורף.
הייתה לאבא שלי תכונה מדהימה, שהוא העביר לי.
התכונה הזו היא היכולת לגרום לדברים להסתדר כמו שאתה רוצה בכל מחיר. אבל למרות שזה כלי חזק, שכל מה שצריך בשבילו הוא אמונה עצמית, אם אתה עושה שגיאות של אידיוט, אתה תמות בטרם עת בלי קשר לכח הרצון המדהים שלך.״
״וואו, מדהים, אז מה בעצם המטרה שלנו במסע?״
״שמחה מאוד ששאלת, בביסטריצה שולט, באופן זמני, דון, היועץ הכי קרוב לאחי.
בארץ המתכת והאוויר שולט ׳ביל׳, שניצל את הרצח כדי לעלות לשלטון.
המטרה היא להגיע לביסטריצה ולקחת את המושכות ולקחת חזרה את השלטון בארץ.״
ילדה בת 10? תשלוט בארץ?״
״אויש, אתה יודע שאני לא באמת בת 10 באופר ההתנהגות שלי, די להיות מיושן, אנשי ביסטריצה מכירים, אוהבים ומחכים לי.״
״אז המשימה שלנו היא בעצם להגיע לביסטריצה…״
״בלי למות, כן.״
״וואו, בלאגן רציני.״
״אל תדאג,״ אמרה בל ותפסה את ידו בידה הקטנה ״כל עוד אתה איתי, הכל יהיה בסדר, אנחנו צריכים קצת יותר כח כדי להתמודד עם צרות שעלולות לבוא, אבל אנחנו לא נעשה טעיות טיפשיות ואנחנו נצליח. אתה מוכן?״
״אני מוכן,״ חייך דני.
שניהם המשיכו דרומה החוצה מהיער ואל הכפר הקטן למרגלות הגבעה שהיער היה עליה.