המשך -למחשבות עושות דרך

מחשבות עושות דרך \איריס לוי
פתיח
הבטתי בעיפרון, ובדף שהיה מונח לפניי ועל עשרים הדפים שמתחתיו. המחק שהיה מונח על יד העיפרון היה בצבע אפור דכאוני ובגודל של אגרוף. הבטתי בדף, הייתה כתובה עליו רק מילה אחת ויחידה. "עכשיו " את המחק הגדול והמרתיע הזזתי הצידה.
משפחה
1.
נולדתי למשפחה דתית עם כל המנהגים המסורת והלבוש .
עד גיל שמונה עשר התנהלתי לפי המסורת המקובלת על אף שבתוכי רציתי להשתחרר ממנה ,ולא אין לי שום דבר נגד הדת אבל המנהגים הלבוש, חנקו את נפשי. היו לי עוד שני אחים בוגרים ממני שאיתם לא היו לי שיחות נפש, גם כי הם היו שונים ממני, וכבנים למדו בישיבה ולכך הקדישו את מרב זמנם וממני האחות הקטנה ציפו לא יותר מלעסוק בעייני הבית.
בערבי שבת ישבנו כל המשפחה לארוחת שישי ,שאותה ניהלו אבי ושני אחיי ,אני הדלקתי נרות עם איימי אישה יפה וחכמה ,ואפשר היה לראות מתוך עיניה שהיא כלואה בתוך עצמה. והרי אני יודעת שהנישואים לאבי היו בשידוך כנדרש בחברה הדתית ולא זה מה שייחלתי לעצמי להיות כלואה בנישואים ללא אהבה בשידוך ,להיות בבית ולטפל בילדים, מבלי אפשריות לפתח את עצמי בתור אישה עצמאית. אבל מה יכולתי לעשות הגעתי לגיל 18 וידעתי שלא יאחר היום והוריי ימצאו לי שידוך הולם וכן הייתי בכמה חתונות של חברותיי ושמעתי את הברכה "בקרוב אצלך" לכן החלטתי לא שלא לעשות מעשה שאני יודעת שיכול להשאיר את המשפחה כעוסה ופגועה. ואכן לא איחר היום שבאחד הבקרים לאחר ששאר בני הבית יצאו לעיסוקם ביקשה ממני איימי לשבת במטבח בעודה מכינה שתי כוסות תה עם תוספת עוגיות. מה קרה ? רק מה שמקובל מלאו לך כבר שמונה עשרה ואת בגיל של נישואים. אימא תביני אני רוצה ללמוד ,להתפתח לבית וילדים יש לי זמן. אני מבינה אבל זה לא מה שמקובל בקהילה שלנו. יש בחור טוב מלומד ממשפחה מכובדת שהשדכן מנחם מצא עבורך בחור טוב מלומד ממשפחה מכובדת מחרתיים בשמונה בערב הם יבואו אלינו.
שדכן עולה הרבה כסף ולפני שמוצא בן זוג או בת זוג צריך לבדוק את הייחוס הצניעות אורך השמלה הזריזות .כל מה שקשור לידע של שפות ואפילו כישרון מוזיקלי לא משפיעים ולא בסדר העדיפויות, עייני בית ותורה נחשבים לעדיפות יתרה. ההורים נפגשים לסכם את כל הפרטים הקטנים הנלווים מי ישלם, איפה יגורו בני הזוג ממה יתפרנסו. שכל התנאים האלה מוסכמים לוחצים ידיים. אני לא רוצה להתחתן בלי אהבה, אהבה באה עם הזמן גם אני לא התחתנתי עם אהבה, אבל למדתי לאהוב את אביך ולחיות אתו .הדמעות החלו לזלוג ומה כבר היו הסיכויים לבטל את העניין. הרי כל מה שרציתי זה להמשיך ללמוד בסמינר למורות ולהתפתח, להבדיל מחברותיי הנשואות שבל פעם שפגשתי אותן היו בהריון מתקדם ועוד מוליכות תינוק כבן שנה בעגלה. לא זה מה שייחלתי לעצמי. בצהרים נלך לקנות לך שמלה הולמת ונעלים לא התלהבתי מהרעיון של הקניות במיוחד למטרה זו, זרמתי ובתוכי רקמתי מחשבה איך ומה אעשה, בדרך לעיר לחנות הבגדים פגשנו מכרות מחויכות נו…יש חתונה בקרוב אצלך בירכו אותי, ואני בתוכי התפוצצתי ,ורק חייכתי. הן סיפרו לאימא שלי על הנכדים ועל עוד אחד שבדרך.
בחנות השמלות בחרתי שמלה כחולה ,מעוטרת במלמלה לבנה בצווארון ובשרוול, התאמתי לה נעל כחולה עם עקב נמוך, כי הייתי בחרה גבוה ולא נזקקתי לעקבים. היה לי שיער יפה חלק וארוך שאספתי לקוקו גבוה ,ורק מהמחשבה שהוא יהיה מוסתר בתוך כובע או מטפחת עשה לי רע.
2
המיועד
למחרת בערב הגיעה המשפחה עם החתן המיועד לאחר לחיצת ידיים הוזמנו לשבת בסלון .איימו של הבחור אישה מלאה אבל מטופחת בלבוש ,חשתי במבטיה והחיוך שהיא בוחנת אותי מכף רגל ועד ראש ,אורך השמלה הנעלים ואת השיער שאספתי אותו עם סיכות לקישוט, ואת עייני איפרתי קלות .האבא נראה על פניו איש יותר חביב ומחויך. הבחור נראה ילד תמים עם עיניים בהירות, ושנינו ישבנו כמו בובות על חוט שמניעים אותנו ,כי הרי בסופו של דבר המבוגרים באים לידי סיכום העסקה .ברגע שיש הסכמה ניתן לבני הזוג להיפגש פגישה ראשונה בפגישות הראשונות נהוג לדבר כמו אצל כל אדם שעדיין אינו מכיר את בר שיחו – על דברים כלליים כמו: מקום עבודה, תחביבים ומשפחה. בפגישות המתקדמות יותר נהוג להרחיב ולהעמיק את נושאי השיחה, ולשוחח על השקפה חרדית ועל התנהלות הבית לעתיד. כמובן שעל פי ההלכה, מגע גופני אסור בין כל גבר ואישה שאינם נשואים.

הפגישות נערכות במקום ציבורי גינה ,אתר תיירות או בית קפה
אגב, הבחורה מחליטה אם היא רוצה בכלל להיפגש, וכמובן שהיא גם מחליטה במהלך הפגישות אם בא לה להמשיך או לא. זאת החלטה שלה בלבד. מהות ההיכרות להקים בית, האהבה אינה ערך עליון אלא בניית הבית והקמת משפחה ובהלך הנישואים לומדים לוותר ולהבליג וזה מביא את האהבה .
נפגשתי עם חיים כמה פעמים בודדות לפי המקובל הכרתי בחור עדין וביישן בעל הליכות ונימוסים ואיש שיחה מעניין, אבל בין זה לבין להתחתן ללא אהבה המרחק גדול על אף שהרגשתי שאני מוצאת חן בעיניו הוא התנהג יפה, הקשיב לדבריי והיה בחור נאה מסודר ונקי. ולא הביע התנגדות להמשך לימודיי בסמינר למורות לחינוך מיוחד.
תקשורת בין בני זוג מתפתחת לאורך השנים, מתעדנת ומשתנה כל הזמן, ולכן הפגישות לא משקפות את ההקשבה והיחס שיהיה בעתיד.

3
אירוסין וחתונה
לאחר פגישה נוספת בין ההורים ולאחר ששני הצדדים קיבלו את ההסכמה לשידוך לא נותר אל אלא לקבוע תאריך לאירוסים שהתקיימו חודשיים לפני החתונה כן בחברה החרדית לא מושכם זמן על מנת ליישם את טקס הנישואים .ההורים דיברו וסיכמו על החלק הכספי. ועל המגורים ,והפרנסה.
ואני וחיים גם בחלק הזה ישבנו על הספה כמו שתי בובות על חוט שמחייכות ומקשיבות לשיח ההורים .מסיבת האירוסין נערכה באולם גדול בעיר הוזמנו מכרים ובני משפחה ואנשים מכובדים מהקהילה שקרובים להוריי כמובן בהפרדה בין גברים ונשים. על אצבעי ענד חיים טבעת זהב עם אבן אדומה איימו של חיים ענדה על ידיי צמידים מזהב ,והוריי נתנו לי שעון מיוחד ויקר ערך .הושמעה מוסיקה חרדית שקטה שהפכה שמחה שהנשים וחברותיי רקדו סביבי וכל העת בירכו מזל טוב מזל טוב .
גם החתונה נערכה בשמחה וריקודים ואני הובלתי לחופה שראשי ופניי מכוסות .בחרתי שמלה לבנה עם פנינים מעודנת ,עגילי פנינה את השיער אספו לי גבוה עם סיכה מעוטרת את עייני ופניי איפרו בעדינות ,מה שהדגיש את עייני .הגעתי למסקנה שללכת נגד יגרום למשפחתי עוגמת נפש וכן יכתים את שמנו בחברה ואני אהיה פסולה. גרנו בדירה קטנה אך נוחה במרכז העיר היא הייתה קרובה לסמינר וכן גם לישיבה שבה חיים למד.
ועכשיו וכשהולכת אני ברחוב ששיערי עטוף במטפחת עם שמלה ארוכה
ופוגשת מכרות הן בודקות בזווית העין אם אין לי איזו בטן מבצבצת .
ובאחד הימים שישבתי במטבח ואני בחודשי הריון ראשון עם כוס תה, על הכירים עמד סיר מרק ירקות מהביל ,השולחן היה כבר ערוך לשניים .בצד השמאלי של השולחן כבר לא הייתה ערימת נירות נותר דף אחד מאובק מהמחק הגדול האפור והמרתיע שעכשיו התכווץ ,והפירורים נותרו עליו, ובפינה הימנית העליונה נותרה עדין המילה "עכשיו".
4
החיים עצמם
כבר עברו שלוש שנים מאז החתונה הימים התגלגלו לשגרה
הייתי בתחילת ההיריון השני, לבתי ,הבכורה מלאו שנתיים, המשכתי בעבודתי בסמינר שלוש פעמים בשבוע בחצי משרה
בזמן שהסבתות לסירוגין שמרו על הנכדה.
וידעתי שכבר אחרי הלידה השנייה כבר לא אוכל לחזור לסמינר כל כך מהר הסמינר ולימוד הילדים גרמו לי סיפוק רב על אף שלא פשוט להיות מורה בחינוך מיוחד ,אבל זה נתן לי כוחות נפש. חיים התגלה כבעל טוב ומבין ועזר כמה שיכל ,בישיבה הוא היה מכובד ביותר וכולם נתנו לו כבוד והתייעצו אתו, ולעיתים היה חוזר גם בשעות מאוחרות לאחר למידה ושיעורי תורה בישיבה.. דאגתי תמיד שתהיה לו ארוחה חמה ובגדים נקיים ובית נקי ומטופח .כל זה טוב ומכובד אבל גם מרגיש כחונק רציתי התאהבות ,פרפרים וריגושיים ,חוויות בזוגיות ,שיחות מלב אל לב.
שוב ואולי "עכשיו"
באחד הימים לפני פסח בזמן שכולם טרודים בניקיונות
פתחתי את מגירות השידה שעמדה בהול ליד הסלון ,
לפתוח את המגירות בשבילי כמו לפתוח ולצעוק אל העולם.
ולנקות מהאבק והפירורים שאולי התגנבו פנימה .היו שם
מסמכים אלבום מהחתונה כלי כתיבה ומחברת למתכום.
באחת המגירות בין העפרונות ומכשירי כתיבה הדף ההוא ….עם המילה ההיא ..
עכשיו עדין ניצבה איתנה בראש הדף ,המחק האפור הצטמק מעט
כמו נפלה עליו הזקנה ,החזקתי את הדף בידי וישבתי.
לכתוב את הרהורי ליבי. שאני שוב שואלת אותן שאלות גם עתה במצבי הנוכחי ,למה ? אלי לא הייתי צריכה להסכים לנישואין ,אבל זה לא מאוחר מידי אין לי לאן לברוח ,אין לי את הכלים לעשות מעשה .הדמעות שזלגו נכלאו

זמן התבגרות
שנה ועוד שנה עונה רודפת עונה ,הימים עוברים ,אני התעסקתי בפעילות בקהילה למשפחות נזקקות כיאה לאשת רב.
חיים נבחר לרב הראשי של הקהילה ,התראינו רק בערבים שהיה חוזר משיעורי דת ומדרשות שנתן, רבים באו להתייעץ ולקבל ממנו ברכה. ביתי הבכורה רחלי כבר עומדת לפני נישואין.,
ילדה מחונכת ומצטיינת בלימודיה ,לא הביעה התנגדות
מכבוד לאביה ,כשהשדכנית טובה מצאה לה זיווג הולם ממשפחה מכובדת ,וגם שדברנו ביננו אמא ובת לא עשתה מאמץ להפוך את הדבר. שני אחיה התאומים למדו עדין בבית ספר
שאני כבר סבתא לנכדה ראשונה .ה"עכשיו " נמצא עמוק בין חדרי הלב, נותר למחשבות לצעוד קדימה.
@איריסלוי כל הזכויות שמורות.
5.4.22