לא מאושרת כל כך ריקה….

אני יושבת בגינה
בסביבות הערב
השחור שעוטף הכל
יפיפה כל כך
כאילו העולם עוצם את עיניו
ומתכסה בעלטה שחורה
לאט לאט נעלמים גווני השקיעה
אני נושכת את שפתיי
מתי הרגשתי מאושרת לאחרונה
אינני מאושרת אני פשוט רגועה
כמו מן תרדמת שאינני מצליחה לצאת ממנה
אני חושבת על הכל
ואז עולה השאלה הכל כך מציקה
למה אני לא מאושרת
הכל טוב הכל כל כך בסדר…
באמת בכל ליבי
אבל חסר לי משהו…
אני מרגישה
כבוחנת מבחוץ
שום דבר אינו נחוץ
עכשיו כבר לא חייבת לרוץ
אני יכולה פשוט לשתוק
ובשקט שלי לצוף

איך שהו הכל כל כך שונה
אני כל כך שונה
אני מנסה לבכות להוציא את כל הרע
אבל לימדו אותי בכי זה חולשה
רק שאני לבד ממש לבד ויש מוסיקה רועמת
כדי שלא אשמע את עצמי
ואני במיטה שוכבת כשעיניי לתקרה
אני מזילה דמעה אחת
ומרגישה כאילו אני קבורה
בקבר שבניתי מזמן לעצמי
מן חומות גבוהות כאלו
מן קופסא שרק אני בה
מתי הרגשתי לאחרונה?
מתי…