אינויאשה- הקדמה

"זה אינויאשה!!" נשמעו צרחות האנשים מכל עבר, השד למחצה עף מעל כולם עם חיוך בציידי פיו, הם חושבים שהם יכולים לעצור אותו עכשיו?
רעש אדיר נשמע כשגג הבקתה נשבר תחת רגליו של אינויאשה, הוא הביט בערגה ביעדו.. אבן ארבע הנשמות, סוף סוף זה יהיה בידיו..
הוא תפס אותה במהירות כשלפתע נפרצה הדלת מאחוריו, אנשים נזעמים עמדו מולו עם קשתות מוכנים לתפסו.
הוא קפץ מגג הבקתה השבורה, כאשר קול נפץ אדיר נשמע מאחוריו, הבקתה עם אנשיה עלו באש..
"זה ילמד אתכם.." לחש לעצמו..
הוא הביט בחיוך מטורף על האבן "כשזה בידיים שלי אני יכול להפוך סוף סוף לשד אמיתי.."
הוא קיפץ במהירות לעבר היציאה מהכפר כשקול מוכר נשמע צועק את שמו.
"אינויאשה" הקול היה מאוכזב ופגוע עד עמקי נשמתו.
אינויאשה הסתובב והספיק לראות את קיקיו מכוונת אליו את הקשת, אך זה היה מאוחר מדי לברוח, החץ הקסום שלה כבר פגע בו והצמיד אותו לעץ שמאחוריו, אבן ארבע הנשמות נפלה על הרצפה..
"קיקיו" לחש אינויאשה את שמה..
"למה?!" הכל התערפל סביבו והוא שקע בשינה עמוקה.
קיקיו התקרבה מספר צעדים לעבר העץ.. כשדם מסמן את כל הדרך הארוכה שבה הלכה..
"אחותי.. קיקיו" נשמעו קולות בני הכפר רצים אליה,
קיקיו התיישבה בחולשה על הארץ כולם התאספו סביבה.
"קאדה.." פנתה קיקיו לאחותה הקטנה "אני מבקשת ממך בקשה אחרונה, תשרפי את האבן עם הגופה שלי כך שהיא לא תוכל להגיע לעולם לידיים של שדים מרושעים" נאנחה קיקיו בחולשה הולכת וגוברת.
החולשה הלכה והתפשטה בכל גופה, היא עצמה את עיניה ונפלה על הארץ המוכתמת בדמה שלה לקול צעקותיה של קאדה אחותה הקטנה.
בקשתה האחרונה של קיקיו התקיימה, שרפו איתה את אבן ארבע הנשמות כשכל מחשבתה של קיקיו הייתה שהיא לוקחת איתה את האבן לעולם הנשמות..
בכך יגמר הסבל שגורמת האבן לשומריה..
בכך יגמרו כל הרדיפות של השדים אחרי חיפוש הכוח שהאבן מסוגלת לתת..