במה אני שונה פרק 1

כול הסיפור שלי התחיל איי פעם שם ,בגיל 8,
כבר אז אני ידעתי את זה
ידעתי שאני שונה,
ידעתי שאני אחר,
שאני לא כמו כולם
חשבתי שזה אסור,חשבתי שזה רע, חשבתי שמה שאני עושה לא חוקי ולא אפשר ,
חשבתי שאין דבר כזה להרגיש לא במגדרך בלהרגיש שונה,לא במין בו נולדתי,אבל מה אני אעשה,ככה בדיוק הרגשתי ,היום אני רוצה לספר את הסיפור שלי בנקודת מבט לאחור,
נולדתי ילד 6 למשפחה,בן הזקונים של המשפחה,ילד אחרון
אחרי 4 בנות ובן,
נולדתי בת אך לא בדיוק כך הרגשתי ,ההורים מאוד התבעסו שלא נולד להם בן נוסף כי היו להם כבר 4 בנות ורק בן 1
היום אני בן 15 שנים ואספר בקצרה על עצמי ועל המשפחה שלי
אחותי הגדולה אמבר ,כבר לא חייה בבית,היא חייה בדירה משלה עם 2 בנותיה ובן זוגה,אחותי כבר בת 31 שנים,עובדת כפסיכולוגית לילדים ובני נוער החווים דיכאון ומחשבות אובדניות,נוער שחוו אלימות מינית או אונס מחבר אבא אח או אדם אחר או ילד שחווה נטישה מההורים ,ילדים שחסר להם חום ואהבה ,ילדים שלא מוענק להם היחס אליהם מגיע בגלל מי שהם,אמבר אמא ל2 בנות בגילאים 3.5 ו2 שנים ,היא הביאה את 2 הבנות לבד מהמחשבה שאין לה אף אחד והגיע הזמן להביא ילד והפוריות שלה מוגבלת והיא ידעה שהיא רוצה ילד,היא פחדה להישאר בלי ילדים ובלי בעל ולכן הלכה על להביא ילדים לבדה, כשבתה הקטנה הייתה בת 10 חודשים היא מצאה את האדם שלה,גם הוא עובד כפסיכולוג אותו היא הכירה בעבודה ומשם הם יצאו ואז חבר שלה קיבל את הבנות והם חיים היום יחד כמו כול משפחה, שנה כבר חיים יחד,הבחור בחור נחמד וחברותי ויודע לחזק מתי שצריך ולהציע הצעות מועילות לכול מיני בעיות ,חבר שלה מתמחה בעבודה עם ילדים טרנגנדרים כמוני,יצא לו לעבוד איתם הרבה עם בני נוער כאלה,הוא מלווה בני נוער כאלה ,ילדים שבגלל הנטייה המינית שלהם או המגדר שלהם ההורים לא מקבלים ,הוא עוזר להם פסיכולוגית,ילדים שחוו חרם או אונס,הוא נוהג לעבוד איתם,שמו קיווין,אני שמח שהיא זכתה לגבר כזה,
, משם הם מתכננים חתונה וילד משותף ראשון,כבר תקופה של כ4 חודשים שיש להם דיבור על החתונה,הם מתכננים הכול לפרטי פרטים ומדברים על ילד נוסף,בעצם הילד הראשון שלהם וילד מספר3 ,

אחותי השנייה קוראים לה אליאן ,אליאן בת 29 , היא גם כבר לא חייה בבית,היא חייה עם בן זוגה שהתחתנה איתו 5 שנים קודם לכן,אחותי אליאן קלינאית תקשורת לילדים בעיקרון בגילאים 2-6 שנים אך גם בגילאים בוגרים יותר ,היא הביאה את בתה הבכורה לעולם אחרי ניסיון של שנה שלמה להיכנס להיריון ,בגיל 26 ילדה את בתה הבכורה שהיום בת 3 שנים,שנה וחצי לאחר מכן היא ילדה את בנה השני,

אחותי השלישית קים בת 26 שנים ,אחותי עובדת במעון לילדים בגילאי 2-3 שנים,היא עובדת שם שנים רבות כבר מגיל 19,אך אחותי מחליפה תמיד בין הגנים ולא נישארת בגן מסויים מעל ל3 שנים, ,קים כבר לא חייה בבית וחייה עם בן זוגה ,
שעזבה להתגורר איתו כבר בגיל 22 שנים, מאז התחתנה וקים אמא לתאומים בני 3 שנים ולתינוק בן 7 חודשים ,

אחותי הרביעית אלסייה בת 24 שנים ,אחותי סיימה לא מזמן את לימודי ההוראה שלה לגיל הרך,כפי שידוע לי היא עובדת כגננת לקבוצת גיל2-3 שנים,אחותי עובדת שם סביב החצי שנה,מבחינת זוגיות לא מזמן בן זוגה נפרד ממנה אחרי מערכת יחסים של 5 שנים ומאוד קשה לה, קשה לה מאוד לשאת בפרידה ,אין לה ילדים והיא עדיין לא התחילה לשכור דירה אחרת לחיות בה וחייה עם ההורים,אך כפי שידוע לי אחותי היא חולמת על משפחה וילדים כבר ממזמן

אחי ה5 שון בן 17 שנים,הוא תלמיד טיפוסי ,תלמיד כיתה יב ,לפני כשנתיים אחי הגדול יצא כאחד שנמשך לבנים,אני לא יודע עם כרגע הוא במערכת יחסים אך אני יודע שאחי חולם לעבוד כרופא ,אחי מתנדב במדא ,
תלמיד מצטיין בבית ספר,קיבל הצטיינות שכבתית ב3 השנים אחרונות, ומאוד אוהב חיות ואוהב לעזור לאחרים ,אדם נחמד אחראי וכיף מאוד מאוד לדבר איתו

לאבא שלי קוראים ריי,אבא שלי עובד כפסיכולוג,
בדיוק כמוהו אחותי נהפכה לפסיכולוגית,האמת שגם אני חושב שזה מקצוע מעניין שעוזר לאנשים וחושב אולי יום אחד אני גם אהיה פסיכולוג ואעזור לילדים ונוער במצבים דומים לשלי, אחותי לקחה השראה מאבא ,אבא אדם מאוד כועס ולא מקבל אחרים אך לפעמים נחמד לדבר איתו פה ושם,
בכול מקרה למרות כול התסכולים וחוסר הקבלה שלו בהתחלה הסתדרנו,הוא קיבל את מי שאני ,למרות שהיה לו מאוד לא קל לקבל את העובדה שאני טרנגנדר , בהתחלה הוא היה נגד הכול ואמר שאני צעיר מידי להחליט החלטה כזו על שינוי כזה בגופי אך בכול מיקרה לבסוף הוא הבין והסכים לעזור לי להיות בגוף שאני כן רוצה, אבא שלי השיג הרבה בחייו ,קריירה מוצלחת ומשגשגת, הוא עזר לאלפי ילדים ובני נוער,הוא כן אדם מקבל ,למרות שלפעמים הוא כועס הוא יודע לקבל אנשים שונים ולטפל בבעיות שונות,הוא עזר לי ותמך בי אחרי שהסברתי לו מה אני רוצה, הוא אמר שהוא לא אוהב ב100 אחוז את ההחלטה שלי אך מוכן לשלם לי את העלויות על כול ההליכים הרפואיים שאני אהיה מאושר,שאני אחייה כמו שבאמת אני רוצה לחיות,ואני מאוד שמח בכך,שהוא קיבל את מי שאני , היום אבא שלי בן 55 שנים,

ואמא שלי שמה רותם ,שנים רבות ישבה בבית וגידלה את הילדים,במיוחד עד שאחותי ה4 אלסייה הגיעה לגיל שנתיים וחצי ,כלומר במשך סביב 10 שנים אמא שלי בקושי עבדה ,בתקופות שילדה את האחיות הגדולות שלי כול כשנתיים, ואז עשתה הפרש גדול בין אחותי הרביעית לאחי , הפרש של 7 שנים וכעבור שנתיים ,קצת פחות ,שנה ו9 חודשים,היא ילדה אותי,
אמא שלי עובדת בעבודות מזדמנות,מה היא לא ניסתה ,היא עבדה במכירות,שירות לקוחות,קופה,סדרנות,ליקוט,מוקדים,גני ילדים ,מעונים , צהרונים,הדרגות ילדים ונוער , היא ניסתה מלא ,היא ניסתה מעל 20 סוגי עבודה שונים שרבים לא התאימו לה פשוט,אך כבר תקופה של מעל לשנתיים שהיא עובדת בגן ילדים, אמא שלי היום בת53 שנים ,
לאמא שלי קשה מאוד לקבל את מי שאני ,היא עדיין חושבת שזה השתנה ואני אחזור להיות הבת שלה שהייתי קודם לכן,אמא שלי רצתה לאשפז אותי בבית חולים לחולי נפש, אך אבי סירב לאשפז אותי כחולה נפש בבית חולים פסיכיאטרי,שזה בעצם מה שהציל אותי מלהיכנס לשם,היחסים ביני לבין אמי התרחקו נורא,התרחקנו ברמות שנודע לה על הניתוחים שאני רוצה לעבור ועל ההורמונים שאני התחלתי לקחת שנה קודם לכן,

ואני עכשיו אספר לכם על עצמי ,
קוראים לי אוליבר,
שמי שונה לפני כשנתיים וחצי,
שיניתי אותו כי שמי הקודם היה נשי מידי,
אני מעולם לא הרגשתי בת אמיתית,
בגיל הצעיר לא ייחסתי חשיבות לכך,
לא בחנתי מקרוב את הגוף שלי ולא עיניין אותי אז גם שמלות וחצאיות,אבל לבשתי , אז לא קראתי ולא בחנתי מה יש לי,אבל כשאני נזכר גם בגיל 4-5 שנים לא הייתי נשי מידי,
למרות שיש לי כמה תחביבים של בנות,
לא חושב שזה פוגע בי או מסמן את העובדה שאני בת,הרי יש בנים שאוהבים ריקמה,שאוהבים ריקוד , כול אחד והתחביבים שלו
אני אוהב ריקוד ,ספורט ,ציור ,ריקמה ,פעילויות יצירה שונות, אוהב לקרוא סיפורים שונים על חיים של אחרים,יצא לי להתחיל לכתוב ספר על החיים שלי ומה שאתם קוראים בעצם הוא הסיפור שלי,
אני מגדיר את עצמי אדם ידידותי,חברותי,נחמד,מוכשר,יודע להתחבר לאנשים,קצת מפחד ליצור חברויות חדשות,רגיש,איכפתי,אחראי,קנאי מידי פעם ,מתקשה לסלוח לאחרים ,אם מישהו פגע בי הסיכוי שאחזור לדבר איתו נמוך, אני אוהב את הסביבה המוכרת,לא אוהב שינויים,אוהב שיגרה ,אותם אנשים אותם מורים ואותו בית ספר ואותה חבורה שאני מסתובב איתם,
לפעמים יוצא פעמים רבות שאני בוכה ,בוכה מתוך שינאה לגוף שלי,למה נולדתי ככה,למה לא יכולתי להיוולד פשוט בן ,
יש לי חבר הכי טוב שקוראים לו לירן ,
לא מזמן נכנסתי למערכות יחסים ואני לא פתוח עד הסוף איתה,כי אני לא מרגיש נוח בגוף שלי,אני לא יודע כמה זמן אחזיק איתה מערכת יחסים אך להיפתח מולה אני לא יכול,בתחילת הקשר סיפרתי לה הכול,על הרגשות שלי,על מי שאני ,על זה שנולדתי ילדה,שאני בגוף של בת ומרגיש קלוע כמו בכלא בתוך הגוף של עצמי,
, מרגיש לא שייך לכלום,הגוף והנפש לא באותו גל,סיפרתי לה על הרצון שלי לעבור ניתוח לשינוי מין והיא הבינה אותי והבטיחה לתמוך בי ולהיות ליד , אני מעריך אותה מאוד על כך ,על העזרה והתמיכה שלה בי, אני איתה כבר 10 חודשים,ליה מבינה אותי כשסיפרתי את זה,
היחסים שלי איתה טובים עד שהכול מגיע למגע,אז אני קופא ואומר שאני לא יכול להמשיך,אני לא אוהב מגע ולא אוהב שרואים את הגוף שלי,גם לא חברה,לא סומך עליה, ליתר דיוק מתבייש מאוד בגוף שלי, אני בגוף של בת וזה לא הגוף שאני רוצה להמשיך לחיות בו,
עד החלמת הניתוח אני לא רוצה שמישהו יראה אותי בעירום,במיוחד לא חברה או חבר קרוב כי זה בעצם מגדיר את המין שאני לא ,לא רוצה שיראו וישפטו אותי למרות שהם יודעים תומכים אני פשוט מתבייש להישפט ככה, אני נער ביישן סגור ומופנם, אך יש לי הרבה רעיונות להראות לעולם ,למרות שאני נער כזה כי כך אני יש בי את הצדדים החזקים שלי שאני לא מתבייש להגיד ולהביע את דעתי,עיצוב זה צעד חזק שלי, אני שולט בתוכנות מחשב של המעצבים, יכול בקלות לחשוב על רעיון גאוני לעבודה,בונה סקיצות במהירות , יש לי כמה מקצועות שמעניינים אותי מעצב אופנה,אדריכל,גרפיקאי,פסיכולוג,מורה לפסיכולוגיה או עיצוב גרפי,
אני חזק ברמות גם בכתיבה , רוצה מאוד להוציא כמה ספרים שאני כותב לאור,
יש בי צדדים חזקים שהרבה אנשים שרואים אותי אומרים לי שאני נער מוכשר ,עם ראש פתוח על הכתפיים,יכולות ציור וסירטוט מדהימות, יכולות כתיבה גבוהות ודימיון מפותח, אני שמח שיש בי כול כך הרבה כישרונות,זה בעצם מי שאני ולמרות הקשיים שיש לי אני שמח מאוד שהגעתי למקום הזה,שהצלחתי להפוך לאדם שאני ,אנשים אומרים שאני חזק,שאני ילד כול כך קטן ומתמודד עם מטען כול כך גדול, יש משהו נכון במה שהם אומרים,

אני אפשר להגיד נער רגיש,
הרבה קשיים בחיים,אך בכול זאת איני מוותר לעצמי במהירות ,
מידי פעם זה קורה לי ,
דיכאונות לא עוזבים ולא ניפסקים
,קשה לי,קשה לי להיות אני,
כול כך הרבה אנשים לא קיבלו אותי ולא הבינו אותי,
למרות שיש לי מלא תמיכה מחברים ומשפחה ,
אני עדיין מרגיש שבכול זאת גם עם כול התמיכה מכמות אנשים לא קטנה אני מרגיש כול כך לבד,
לא נתנו לי להסביר,להגיד ,
אני לא אשם , אשם שכך נולדתי,
אני פשוט כך נולדתי,
היום אני לא מתבייש ,לא מתבייש במי שאני ,
כן אני קצת שונה אבל היום אני יותר שלם עם עצמי,
כבר בגיל 8 ידעתי שאני שונה,
הרגשתי אחר,
הרגשתי לא אני,
אך בכול זאת
התלבשתי כפי שציפו ממני להתלבש,כול יום הייתי מתחפש למי שאני לא מבחינה החיצונית,מהבחינה הפנימית והתחביבים שלי מעולם לא הסתרתי אותם,
לבשתי שמלות טייצים חצאיות,
ענדתי עגילים ושמתי קשתות בשיער וסיכות
תמיד כולם אמרו לי איזה ילדה יפה,כמה יופי בילדה הזו,
המשפט הזה צבט לי, לא רציתי להיות ילדה,אני משכתי תשומת לב רבה כבת כי הייתי ממש יפה ,גם היום מסתכלים עליי ואומרים וממשיכים להגיד,איזה ילד יפה,מי שלא מכיר אותי אומר שאני יפה וחמוד ,מי שמכיר אותי אומר שהשתנתי נורא אך עדיין נישארתי ילד יפה גם כשהייתי בת וגם היום כבן,
תמיד היה ילד שחיזר אחריי,שהיה מאוהב בי כי באמת הייתי מאוד יפה,
הוא חיזר אחרי ועזר לי בכול דבר שרציתי,
למרות שלא אהבתי אותו לא רציתי לסרב שלא יראה מוזר ויצאתי איתו,הוא היה חתיך ,ידעתי שאם אסרב לו אראה רע בעיני אחרים,למרות שיכולתי להגיד שאני לא רוצה חבר כרגע וזה לא בשבילי כרגע ,כי בכול זאת ,
הייתי רק בת 10,,
מתי שיצאתי איתו בעצם שיקרתי לעצמי שאני אוהבת אותו
אמרתי לעצמי אולי משהו לא בסדר אצלי בראש,
הרי נולדתי בת,
איך המשפחה תגיב,איך החברים יגיבו,מה אם יחשבו שהשתגעתי,שירצו לאשפז אותי בבית חולים פסיכיאטרי,שיביאו לי כדורים נגד דיכאון ,שיפסיקו לדבר איתי והתייחסו אליי בצורה שונה רק בגלל שאני לא מרגישה בת
,פחדתי,
פחדתי להיראות חריג בעיניהם ובעיני העולם כולו,פחדתי להיות שונה ואחר,רציתי להיות כמו כולם,אך הייתי אחר בקצת
נולדתי בשם קיילסי,
שם מאוד אמריקאי,
במשך 12.5 שנים חייתי כבת עד שלא יכולתי להמשיך לחיות עוד כך,לא יכולתי להמשיך להתחפש למי שאני לא ,לא יכולתי להמשיך לשקר לעצמי ולעולם כולו שאני שמחה ואני רגילה כי אני לא כמו כולם,
החלטתי לעשות מהפך ואספר לכם בדיוק מה קרה שנתיים וחצי קודם ועם מה עדיין אני נאלץ להתמודד ומה התוכניות שלי לגבי העתיד שלי,
בגיל 12.5 ,
גיל ההתבגרות,
עבורי היה סיוט,
הרגשתי לא בגופי,
הרגשתי שגופי זר והייתי בוכה מתי שהייתי רואה את עצמי בעירום,
הרגשתי פשוט שנולדתי לא במין הנכון,
באותו הזמן פחדתי להיחשף כמישהו אחר,
האדם הראשון שהחלטתי לצאת בפניו היה חבר שלי,
הוא לא קיבל את זה טוב אך בכול זאת נידארנו ידידים טובים עד היום
זה היה יום רגיל בבית ספר ,
החלטתי לגשת לחבר שלי בהפסקה השנייה,
היססתי,פחדתי לספר, פחדתי שלא אקבל והתרחק ממני,
אבל ניגשתי,
החבר שניגשתי אליו בעצם היה אדם קרוב אלי,
החלטתי איתו להיכנס למערכת יחסים,
שנתיים וחצי לפני כן,
הייתי איתו אבל לא מאהבה ,
הוא היה נחמד
והכל אבל הרגשתי שזה לא נכון לי להישאר במערכת יחסים עם אדם שאני לא אוהב,
קראו לחבר שלי מקס,
מקס היה בישבילי הרבה עד שהוא פשוט התהפך עלי,רק בגלל שאני טרנגנדר,
הוא לא הבין אותי ולא רצה להיות איתי,התנתקתי ממנו כי לא יכולתי לדבר עם אדם שלא מבין אותי,
נחזור לאותו יום ואתן לכם הצצה עליו בקצרה

באותו היום היססתי מעט,
לספר ,לשתוק,או פשוט להגיד,
אני לא אוהבת אותך יותר ואני רוצה להיפרד או שלספר את האמת
תקשיב אני בן ,אני מרגיש בן,אומנם נולדתי בת אך אני לא מרגיש כזה,
הייתי עם המחשבות עם עצמי והתהלכתי
במעגלים בהפסקה,
באותו תקופה זה היה לפני היציאה,
מקס ,
רציתי להגיד לו לפני כולם,
כי פשוט סמכתי אליו,
הייתי בטוח ,בטוח שהוא יבין אותי ויקלוט אותי ,לא ידעתי מה יהיה התגובה של מקס,אך זה לא הלך כפי שציפיתי שילך,אם הייתי יודע לא הייתי אומר לו והייתי נותן לו לגלות לבד אבל בטוח לא אומר לו ראשון, היום מקס מקבל אותי ותומך בי,אנחנו חברים טובים ,הוא תומך בי ואומר שיכול לתמוך בי גם לאחר הרגע הכי קשה לאחר הניתוח
הייתי צריך להגיד לאדם אחר,
בתחילת ההפסקה בכיתה ביקשתי ממנו להגיע ,רציתי להיות כנה,
אך פחדתי,
אני מודה שפחדתי להגיד את זה, אני לא סיפרתי ופחדתי כול כך ממה שבאמת קרה באותו היום
ניגשתי בהיסוס מעט ונגעתי בכתף שלו,
אני : שלום מקס
מקס: קלסיי , בדיוק רציתי לדבר איתך,
אני: אני רוצה לספר משהו,מקס ,זה חשוב
מקס: מה קרה?
אני : אתה מבטיח שלא נפסיק לדבר?
זה משהו אישי, אני חושש
שלא תקבל אותי
מקס: קלסיי,
מה קרה?
אני : עזוב ,אני לא יודעת איך להגיד זאת ,
מקס: מה להגיד?
אני אוהב אותך ורוצה אותך לידי כול הזמן,
מקס נגע בידי ואני הזזתי אותה במהירות,
מה יש לך ?
קלסיי?
את יכולה לספר לי הכול על ליבך, אני תמיד אקשיב לך
אני: אני כול כך לא יודעת איך תגיב לזה מקס
מקס: קלסיי
מה את רוצה לומר?
אני : אני מרגישה לא אני
אני מרגישה אדם אחר ממה שאני נראית,אני מרגישה כול יום כול יום שאני לובשת תחפושת כמישהו אחר
מקס: אני לא הבנתי קלסיי,
מה זאת אומרת?
אני : אני לא יכולה להמשיך להיות חברה שלך,
אני לא אוהבת אותך יותר מקס, מצטערת,זה לא קשור אליך ,זו אני
מקס: למה את לא אוהבת אותי?
הרי כול כך טוב לנו יחד,
אנחנו מבלים הרבה,מדברים,יש לנו הרבה תוכניות משותפות ורצונות גדולים לעתיד
אני : מקס זה לא אתה זו אני,
אני נפרדת ממך לא בגלל מי שאתה אלה בגלל מי שאני
אתה בחור נחמד,טוב לב,נאמן,כיף לתקשורת ,חכם ומקסים ,אתה יודע להקשיב ולתמוך,
אני בטוחה שתמצא את האחת שלך עוד שתיחייה איתך ותואהב אותך על האדם שאתה,אבל לא אני אהיה האדם שיהיה איתך לעד
מקס: מה אני עשיתי שלא טוב לך איתי?
את רוצה להחליף אותי בגבר אחר?
אני: אני לא מרגישה בת,
מקס: מה זאת אומרת?
בת תמיד תהיה בת ,בכול מצב וסיטואציה,את לא יכולה לשנות את מה שיש לך בין הרגליים,את צריכה להבין זאת
אני: אני לא מרגישה משוייכת למין הנשי , אני מרגישה בן ,אני מרגישה נוח להתלבש כמו בן,שיהיה לי שיער קצר ובכללי רוצה לעבור ניתוח לשינוי מין ולהתחיל לקחת הורמונים ולעבור ניתוח להשטחת החזה,
אתה לא תגיד לי מה נכון בישבילי,זה מה שאני מרגיש,אני רוצה שתפנה אליי בלשון זכר ותפסיק לפנות אלי בלשון נקבה,מקס בבקשה
מקס: אני חושב שאת השתגעת,
תנוחי קלסיי,
תחזרי הביתה,
תישני צהריים תראי איזה ילדה יפה את,
למה להרוס את היופי הזה?
אני: אני לא מרגיש טוב בגוף שלי, אני שונא את הגיל ההתבגרות ואת הסימנים הבאים איתו,
המחזור מציק לי,
יש לי כאבי מחזור חזקים בימים הראשונים למחזור ,יש דימום חזק ,בימי המחזור אני מרגיש הכי רע שיכול להיות כי אני לא מרגיש באמת שאני בת ,שאני אחת מהן,
אני לא שמח שהגעתי לשלב הזה שהחזה צמח וקיבלתי מחזור,אני שונא להסתכל על עצמי במראה,שונא את הגוף שלי,
זה מסמן על התפתחות אבל אני עצוב,לא רציתי להתפתח כבת,אני רוצה ליטול תרופות נגד התבגרות המינית שלי כבת
אני רוצה לשנות את הגוף שלי
מקס: אני לא מבין קלסיי,
מתי שתירגעי ותחזרי להיות קלסיי דברי איתי,
אני חושב שאנחנו צריכים הפסקה,
כרגע קצת השתגעת
ההורים שלך יודעים?
אני: אני לא משוגע,זה שאתה ניתקל במקרה שלא ניתקעלת אף פעם לא הופך אותי למשוגע,
אני פשוט רוצה להיות רגיל,לי היה הכי פשוט להיוולד בן,זה היה הכי נכון עבורי
ודרך אגב אני לא קלסיי יותר
מקס: השתגעת לגמרי,לא יודע מה קרה לך אבל החלקת על הראש,
לכי לטיפול פסיכיאטרי
,קלסיי ,את חייבת את זה
אני : אני לא,אתה לא מבין כלום,אתה לא רוצה להבין אותי כי אתה רגיל לפנות אלי בלשון נקבה
מקס: אנחנו ניקח הפסקה,
ביי קלסיי
תטפלי בעצמך
אני: אני משנה את השם,אל תקרא לי קלסיי יותר,
מהיום אני אוליבר בישבילך ובישביל כולם
מקס: מי שלא תהיי קלסיי,את חייבת פסיכיאטר או לפחות טיפול פסיכולוגי מבעל מקצוע,בכול מיקרה יש לך את הזכות להיות מאושרת בין אם את בת ובין אם את לא,
אני צריך הפסקה מהקשר איתך אבל מוכן לשמוע את הסיפור שלך אוליבר
לא מאמין שבזבזתי עלייך 2.5 שנים
אני: למה אתה לא יכול להגיד אתה ? למה אתה תמיד אומר קלסיי?כואב לך לדבר אליי בלשון שביקשתי? זה כול כך קשה?
ציפיתי לתמיכה ממך מקס אך לא קיבלתי ואתה חושב שאני משוגע אבל אני לא
מקס: מתי שתחזרי להפסיק להשתגע תחזרי לדבר איתי,ביי קלסיי,
אבל אני מוכן לשמוע את הסיפור שלך, בכול מיקרה אני לא אנתק איתך את הקשר כי אתה חשוב לי,אני מדבר אליך בלשון זכר ועכשיו אתה שמח?
אני: אתה באמת בטוח שאני יכול לספר לך את הסיפור שלי במלואו?
מקס: אני מציע לך להגיד להורים ולפנות לפסיכולוג לבירורים ,שיתן לך הבחנה ועזרה רפואית
אני: אני פניתי לפסיכולוג בית הספר בצורה עצמאית,הפסיכולוג דניאל של בית הספר,סיפרתי לו,פניתי אליו שנה שעברה והוא נתן לי הבחנה מקס,הוא אמר שאני טרנגנדר ,כלומר נולדתי בגוף הלא נכון , אני מצטער שלא סיפרתי לך לפני כן ונתתי לך להיות איתי במערכת יחסים, מקס,
אבל תבין אני השתניתי במין ומגדיר את עצמי זכר אבל אני אותו הבן אדם לפני
מקס: מה הפסיכולוג אמר לך ?יש לך הבחנה רק מפסיכולוג אחד?
אני: כן , יש לי הבחנה מפסיכולוג שהיפנה אותי לפסיכיאטר לבני נוער שאישר לי את האיבחון והציע לי לקחת הורמונים,
אני רוצה אבל מפחד להגיד להורים,
מקס: אני ממליץ לספר להורים מה שאתה מרגיש,בכול מיקרה אתה עדיין הילד שלהם,
אני מאחל לך הצלחה במעבר ,
אני: תודה, אני אשמח לתמיכה ממך,לא קשור למשהו זוגי
מקס: אני מבין ואני מבין שאתה לא בת ,אני חושב שבכול מקרה אנחנו יכולים להישאר חברים,אך בלי שום קטע מעבר,
אני מאחל לך בהצלחה
אני: תודה,חשוב לי שתהיה ליד ותעזור לי רק להתמודד עם זה,
מקס: אם ידעת שאתה לא אוהב אותי למה היית איתי?
למה לא סיפרת על זה?
אני: פחדתי שלא תקבל אותי,שלא תבין אותי, אני אותו אדם מקס,
מקס: אני מבין,
אני מאחל לך מכול הלב להיות מאושר ולבנות את החיים בדיוק כמו שאתה רוצה שהם יבנו
אני: נדבר כבר אחרי הלימודים,עוד 3 דקות יש צילצול,
מקס: כן אני יודע,
נדבר בטלאפון מאוחר יותר,
אני צריך לעקל את זה קצת,זה לוקח זמן,
בכול מיקרה אתה אדם מדהים וחכם ואני מאחל רק אושר עבורך,ואני מוכן להיות שם ליד
אני : תודה,
אני שמח שאתה מבין אותי
מקס: עצה שלי אם אתה מרגיש בן ,תתלבש כך,גזור את השיער ודבר בקול אחר,
תשנה את החיצוניות שלך לבן שתיראה כך,
ועל הניתוחים האלה אל תחשוב בינתיים,אם תהיה מעוניין בהמשך אז לך על זה,
אני : תודה שאתה מבין אותי, אני רוצה לגזור את השיער שלי לאורך קצר,
מקס: אז תעשה זאת,אני אדבר איתך,
מקס פשוט נגע בכתף שלי ואמר שהוא שם בישבילי ואני יכול. לדבר איתו,
שמחתי בתוך תוכי שהוא לפחות הבין אותי גם אם לא קיבל אותי עד הסוף
באותו היום מתי שחזרתי הביתה חזרתי עם החלטה אחת בראש,
אני לא חיי יותר בשקר עם עצמי ועם כולם ,
אני עושה את השינוי,הצעד הראשון זה לגזור את השיער הארוך שהיה לי , היה לי שיער ארוך באותו תקופה כי כולם ציפו זאת ממנו,זה היה לפני הגילוי,ניראיתי כמו בת לכול דבר ועיניין,
אמרתי לעצמי שיום למחרת אני חוזר אחר לכיתה
,לא כמו ביום שסיפרתי למקס על היציאה שלי,
הגעתי הביתה,באותו היום אחרי שאכלתי צהריים,
החלטתי שאני מקצר את השיער,
פחדתי נורא מהתגובה של אמא שלי,
היה לי שיער ארוך שהגיע עד למותניים ,שיער ארוך ושופע בלונדיני,גלי כזה ,כמעט חלק עם מעט גלים, הייתי באותו תקופה אוסף את השיער בקוקו או שם רשתות וסיכות,
עמדתי בחדר שלי לייד המראה במשך שעה עם המספריים ביד וחשבתי איך אני עומד לגזור עכשיו את השיער שלי,
מה ההורים שלי יגידו על זה ,
החזקתי במספריים ,ידעתי שההורים עומדים לחזור עוד שעתיים לבית,
החלטתי,
אני גוזר את השיער שלי לאורך שאני רוצה ומפסיק להתחפש לבת כול הזמן,
בהתחלה גזרתי את הקצוות של השיער והתחלתי לעלות למעלה יותר ויותר עד שגזרתי את השיער עד לכתף ואז לקח לי חצי שעה לחשוב אם לקצר עוד,ידעתי שאמא שלי תישתגע ברגע שהיא תחזור מהעבודה,
,התחלתי לגזור שוב בקצוות עד שהגעתי לתיסרוקת שרציתי,
הסתכלתי על עצמי במראה ובפעם הראשונה אהבתי את איך שאני ניראה
,אהבתי את איך שהשיער שלי ניראה ,היו לי בגדים רבים בארון של בנים, בגדים
רחבים,סוודרים רחבים,ג'ינסים ומכנסיים רחבים,רוב הלבוש שלי בארון היה של בנים,היה משהו קצת של בנות אך לאט לאט הבגדים האלה החלו להיעלם מהארון שלי,

באותו היום אני זוכר שמתי שההורים שלי חזרו הביתה,
הם ראו שאני השתניתי ,
אבא היה עייף מידי ולא יחס חשיבות למראה שלי,
חשבתי הוא יגיד משהו אך הוא עבר בלי לומר דבר באותו היום,
אמא שלי חזרה סביב 4 מהעבודה וברגע שהיא פתחה את הדלת אז היא הסתכלה עליי במבט מאוד מבולבל,דקות ארוכות היא עמדה ככה בלי להגיב לי עד שפתחה את הפה ואמרה לי את הדבר הבא,
אמא : קיילסי מה עשית לשיער שלך? למה גזרת אותו ככה?
אני : אמא אני צריך להגיד לך משהו,
אמא: למה אתה פונה אל עצמך כבן?
אני : אני מרגיש כך,
מרגיש בן
אמא: מה זאת אומרת ?
ולמה את רוצה להשתנות לבן?
הרי את ילדה כול כך יפה ,למה הרסת לעצמך את השיער?
זה היה יפה כול כך
אני: אני לא אוהב את השיער שלי ,אני מזמן רציתי לגזור אותו אבל לא עשיתי זאת ולא מזמן הגעתי להחלטה אני הולך עם האמת שלי, הולך עם מי שאני מרגיש באמת,אני בן ותמיד הייתי כזה אך רק עכשיו אני אומר לכם את זה
אמא: את משוגעת,
עכשיו מה החברות שלי יגידו על זה שאת ניראית כמו בן,
ריי סתכל מה היא עשתה לעצמה,
אבא: בואו נידחה את השיחה הזו ליום אחר ,
עשתה מה שהיא רוצה ,זה כולה שיער,
אמא: כולה שיער,היא הרסה את המראה שלה
שיער הוא הדבר הכי חשוב באישה
אבא: היא רק ילדה,ילד ,לא יודע איך לפנות אליה,
אמא: אתה תתמוך בשיגעון שלה ריי,בסוף היא תניע אותך לניתוחים שעולים הון,
אבא: אנחנו נדבר איתה יום אחר מתי שנהיה פחות עייפים מהעבודה
אמא: אני לא מתכוונת לדבר איתה יום אחר ,
אני לא תומכת בטמטום שלה,
אני אדבר איתה כאן ועכשיו
אמא נתנה לי מבט עקום וכועס ואמרה באותו הרגע לי
שיש לי בעיות בראש
נעלבתי ממנה
ואמרתי לה שאין לי את הבעיות האלה והיא זו עם הבעיות שלא יודעת לקבל אותי,
אבא: אני חושב שעדיף שנדבר ביום אחר,
אני רוצה להבין את הילד ולהיות שם עבורו,
אמא : זו בת והיא לא תוכיח לי אחרת,
אבא: בואי נישאל אותה רותם מה היא כן רוצה מהחיים,
היא ילדה גדולה
אני חושב שילד בגיל הזה יכול לדעת עם הוא מרגיש נכון בגוף של עצמו או לא,
אמא: אני לא מבינה אותך ריי,אתה תומך?
אבא: מה זה יתן לי לא לתמוך בה?
בסוף היא תהרוג את עצמה ,תני לה לדבר ונקשיב לדבריה
,בחודשים האחרונים שמתי לב שהיא מתלבשת כמו בן וילדה טומבוי כזו,

למרות שאין לי כוח כרגע לשמוע ,
חזרתי מאוד עייף מהעבודה, הנוער שעבדתי איתם היום מאוד לא קל לעבודה,
אבל אני מוכן לשמוע אותך מה יש לך להגיד,
רוצה לספר לנו?
אני מוכן לבוא ולהקשיב
אני : אני מרגיש שנולדתי בגוף הלא נכון, אני הייתי צריך להיוולד בן,
אבא: מה גורם לך לחשוב כך?
אני מכיר את התופעה,עובד עם ילדים כאלה , יותר לכיוון נוער כזה,יודע להבחין את הבעיה ,
אמא: זו מחלה חשוכת מרפא,היא בטח עלולה למות ממנה ,אמא צעקה כמו טיפשה והסתובבה במעגלים ואמרה אוי לא אוי לא,
אלוהים קילל אותי כי הייתי אמא רעה,
אמא שלי נתנה לי מבט זועף ואמרה אני לא מתכוונת לתמוך בבעיות ראש שלך
אבא: תירגעי רותם,הוא רק ילד ,אם מדובר בזה נתמוך בילד וניהיה שם בישבילו
,יש הרבה דברים גרועים יותר בהרבה מלהיות טרנגנדר
את לא יודעת מה חוסר תמיכה עושה לילד , אני עובד עם ילדים רבים ומכיר מקרוב כול מיני דברים
אמא: אני הולכת לחדר,
דבר איתה לבד,
והכי חשוב
ספר לי על מה שהיא אמרה
אבא: רותם ,מוטב שתירגעי, אני אדבר איתו,בלי עצבים כלפו,הוא רק ילד,
אמא: גם אתה נידבקת בזה ,
אין לי עצבים אליך ואליך אמרה והצביע עליי ואמרה אני לא תומכת בדברים המשוגעים שאת חושבת ,
אבא הסתכל בי ואמר
קיילסי,
אני רוצה שתידעי שאני פה בישבילך בכול מה שתחליטי בחיים,
אני עובד כפסיכולוג לידיעתך כך שאני מכיר ויודע כול מיני ילדים ונוער שונים,
מה רצית להגיד?
אני: אבא , אני רוצה לספר משהו,
אני מקווה שתבין אותי ולא תיכעס,לא עשיתי כלום רע בשביל לכעוס עליי,
אני נשאר אני בכול מיקרה,דבר לא השתנה בי,
אני חושב שהגיע הזמן לעשות את המהפך ולספר את האמת על מי שאני ומה שאני מרגיש ,אבא ,
אני מרגיש בן ,מרגיש שנולדתי לא בגוף הנכון, שהייתי צריך להיוולד בן,
קראתי הרבה על הכול,
אני קראתי הרבה תכנים באנגלית ובעברית ואני מודע לחלוטין על כול הסיכונים ואני רוצה להגיד הגעתי להחלטה,הגעתי להחלטה, אני רוצה להתחיל לקחת הורמונים,
הורמונים שיגרמו לי לשנות את הגוף שלי ואני החלטתי שלמרות שאני מפחד נורא אני רוצה לעבור ניתוח שינוי מין,
למין בו אני מרגיש,
אני קורא על זה הרבה ,מתי שהבנתי שאני כזה זה היה לפני שנה וחצי,אך התחלתי להרגיש כך כבר 3 שנים קודם לכן,
אני מקווה שתקבל אותי,
אני מבקש לפנות אליי כזכר ולפנות אליי בשם אוליבר,לא קיילסי, אני רוצה לשנות את שמי אבא ,
אני רוצה לחיות כבן
אבא: תקשיב חמוד, אני פה בישבילך ולמענך,
אתה ילד מקסים בהרבה אלמנטים ואם אתה מרגיש בן אז נעשה את כול המאמצים לעזור לך לחיות בצורה שאתה רוצה ומרגיש בה הכי נכון