התמודדותעםהתתמודע

יש ימים שאני מתעוררת והשפיות שלי שבורה
יש ימים אני מתעוררת ורוצה למות
אני סוג אדם שייתן לך את העולם במתנה
אני סוג אדם ששוכח מהר מעצמו והבדידות.
תמיד מנסה לחייך למרות שכל מה שאני רוצה זה לבכות
תמיד מנסה לרצות ולא אבקש עזרה
תמיד פה להוות כתף ולשתף עצות
בין אם זה דיבור על חיים,התאבדות או חוסר בשינה.
אני סוג אדם שתמיד רוצה להיות מישהו אחר
החיצוני מאוד בטוח,אבל את עצמי אני לא מכירה
אני סוג אדם שאת העולם סביבי יהיה לי קל לשחרר
אך מקורקעת כאשר מישהו קורא לעזרה.
אני מרגישה מוצפת תמידית
כאילו חיי בכל רגע מגיעים לקיצם
אנשים רואים עליי סימנים,עוברת אז מחשבה רגעית
אבל את כמות השדים בהם אני נלחמת, הם לא מעלים בדעתם.
אני סוג אדם שהפך מבוגר בן לילה
אני סוג אדם שראה את סיוטיו בחיים
אתם לא מכירים אותי אבל אולי יש הזדהות עם העלילה
למדתי לשרוד למרות כל הפחדים העמוקים .
אני לובשת כל יום מחדש חיוך
מקווה שמישהו יבוא ואותו ישבור
יסתכל לי בעניים ויראה את הדכדוך
יראה את הבכי ואת הבור השחור.
שיסתכל קרוב יותר,יראה כמה אני שבורה
שיבין שהכל זה הצגה הזויה וארוכה
תבין שכשאני מחייכת בתמונה
אני כואבת בפנים,מריקנות רקובה.
אני סוג אדם שישנא את עצמו על איך שהוא מרגיש
אני סוג אדם שחושב יותר מידי על כל דבר
אנשים לא יודעים לגשת לאדם מכחיש
זה עושה אותי חולה,לטבוע שוב בעבר.
מוצאת תירוצים לברוח מהמציאות
גם אם זה רק לזמן קצר
מנסה להרדים את כל הריקנות
גם אם כרגע זה מאוד מיותר.
אבל כלום לא משפיע
כלום לא מצליח או עובד
אני מתעוררת שוב לאותו עולם מזוויע
חוזרת לחוש המשקל על כתפיי וכמה הוא כבד.
אני סוג האדם שתמיד יהיה עם עצמו
גם כאשר אני בטלפון, להודעות לא עונה
אני סוג האדם שלא יראה מתי לא יכול לבדו
גם אם אני עצבנית ,תבין שזה לא בכוונה .
אני פשוט עייפה מכל הכאב
מכל חוסר הביטחון שעוטף אותי ומטביע
אני עייפה מהטראומה ומהכוחות שזה ממני שואב
מכל הקירות שבניתי,בעיות אמון כבר לא מפתיע .
אני סוג אדם שתמיד יהיה מוכן לרוץ
ואני אפילו לא יודעת מאיזה גורם
אז רציתי רק לומר , אל תרגישו בחוץ
יש עוד אנשים בעולם שכואבים ביחד אתכם.
יש אנשים שרוצים לעזור לכם
יש אנשים שיכולים להבין מה עובר עליכם.