~בדרך אלייך~ 3 (ערוך)

מולם באמע החדר עמדה האישה בכסוף, היא הביטה בהן ממושכות,
"השושבינות שלך הגיעו" אמרה לכיוון השירותים. היא הניחה את כוס היין וניגשה לדלת, היא הייתה כעוסה כ"כ. לפני שפתחה את הדלת הסתובבה הביטה בהן ואמרה "אני מקווה שמה שיש לכן במזוודה זה שמלות ואיפור" מיכל חייכה "כן כן בטח" דקלה ניגשה אליה "סליחה אלונה שלא היינו בזמן אנחנו נתארגן צ'יק צ'ק ואנחנו מוציאות את הכלה המהממת הזו לאורחים" חייכה חיוך משכנע, מנסה להרגיע את הלחץ והמתח שהצטברו לאלונה בפנים.
"מזל שהבאתי להקה בסוף" החוותה לכיוון השירותים "משהו שיבדר את האורחים שממתינים" אמרה חצי לעצמה והתקדמה לכיוון הדלת. לפני שיצאה סיננה "תזדרזו בנות".
הדלת נסגרה ודקלה חשבה שזו הנשימה הראשונה שהיא לקחה מרגע שנכנסו לחדר.
"אינטנסיבית" אמרה מיכל וצעדה לכיוון השירותים.
השירותים היו בגודל של חדר שלם, אמבטיה עם רגליים מזהב מראה ענקית לאורך הקיר, מגבות עם דפוס זהב יוקרתי היו תלויות על מתלה מוזהב. ובסוף החדר פינה עם קומודה מראה, ואביזרים לשיער, פן, ומברשות. שם ישבה הכלה מדברת עם המאפרת שלה.

"דידוש!! מיכול!!" נעמדה לקראתן בחיוך. "איזה כייף שבאתן!"
הן נתנו לה חיבוק בזהירות, לא לפרק או למרוח משהו. "וואו יאיא את נראית כמו נסיכה" אמרה מיכל "ממש נסיכה" אמרה דקלה "תעשי סיבוב"
"אמא שלך נראית בלחץ הכל בסדר?" דקלה שאלה. "כן כן אל תתיחסו, היא אמרה שקבעתן איתה ב18:00 ולא הגעתן אז היא חיפשה אתכן.. התחבאתי פה כאילו מתארגנת עד שהיא תלך " היא נשפה "לא משהו שכוס יין לא יתקן " קרצה איילה, הן לא הבינו איך היא ככה רגועה ככה אבל זרמו איתה. "הכי חשוב שאתן פה עכשיו" אמרה והתקדמה לסלון. והן אחריה "אגב יש לכן במקרה קולה?"
_____

כשהן סיימו להתארגן יא יא הביטה מהחלון ועישנה הן ראו שהיא תזזיתית ובוחנת את הרחבה מלמעלה. כבר לא איילה הרגועה ממקודם. "יופי סיימתן" בחנה אותן, "אמא הלחוצה לא נותנת לי לצאת לאורחים עד שתבואו! היא רוצה שתשגיחו עליי" גלגלה עניים וכיבתה את הסיגריה במאפרה הדקורטיבית.
דקלה ומיכל החליפו מבטים "יאללה זזים" דקלה ואיילה סיכלו ידיים ומיכל פתחה את הדלת, הן ירדו בזהירות במדרגות, דקלה הייתה מרוכזת מלהחזיק את איילה שלא תמעד ומיכל החזיקה את השובל של השמלה, הן לא שמו לקבוצת האורחים העומדת בקצה גרם המדרגות. כולם מחאו כפיים שסוף סוף ראו את הכלה והתזמורת החליפה את השיר לנעימה רגועה.

החופה הסתיימה ומיכל חיפשה את דקלה, היא מצאה אותה ישובה על ספסל עץ ליד החופה "את באה לרקוד?" דקלה הביטה בה "לרקוד? אני בקושי עומדת, הנעליים הרגו אותי" מיכל ישבה לידה לוגמת שמפניה "כנראה שלתת לאמא של הכלה לבחור לנו את התלבושות לא היה רעיון כ"כ טוב.." דקלה חייכה "את חושבת?" אמרה בציניות. דקלה בחנה את השמלה של מיכל שהייתה ארוכה יותר ממקודם "החלפת?" מיכל חייכה והרימה את השמלה, דקלה ראתה את אצבעות הרגליים של מיכל מבצבצות מזוג כפכפים לבנים" לקחתי את הכפכפים שחילקו לאורחים. דקלה שמה את היד על הפה וצחקקה בשושבות. "מתחמקים מאלונה הערב" אמרה דקלה והרגישה את ההשפעה של האלכוהול עולה. "חכי כאן אני אלך להשיג לך זוג " אמרה מיכל שראתה את דקלה מזוגגת.

דקלה נשענה לאחור והקשיבה למוסיקה, המוסיקה נשמעה לה אחרת כשהייתה מבוסמת. היא הרגישה משקל על הספסל, התיישבו לידה. היא פתחה עניים זאת לא הייתה מיכול.