הביאי את היום

ילדה יפה, בעולם יפייפה
בסיטואציה קשה.

היא לא הרפתה,
היא גם לא יכלה לשאת זאת לבד.
היא התפללה שמישהו יחזיק אותה
יושיט לה את היד.
היא רצתה שהוא ידע, שגם שקשה-
היא לא לבד,
היא אוהבת.
רואה וחיה את חייה.

זה היה קשה לפעמים,
ושהוא לא היה שם.
זה כאילו מעולם הוא לא היה.
והיא רצתה לצרוח,
היא רצתה לברוח.
אבל היא לא יכלה.

הוא התבגר, היא גדלה
והוא לא בא.
רק לפעמיים
אם הוא היה חייב.

הוא התבגר והיא גדלה
והוא עדיין לא בא
וגם לא לפעמיים
וגם לא כשהיה חייב

והיא גדלה, כבר לא ילדה.
למדה לא לחכות לאלו שלא יבואו
"אל תאמרי יום יבוא הביאי את היום"..