ברוכים הבאים לעולם החדש

פרק 1 – ברוכים הבאים לעולם החדש
"אדם חופשי כבול ברגליו ובידיו, בטנו צרה משבועות רעבים, גרונו יבש מטיפות המים, אך לשונה חופשיה ודעתו צלולה עליו, על כן חופשי הוא".
החיים במטא הם אינם בגדר מתנה, אינם פרס למצטייני העולם הישן, ואף לא אטרקציה לאירועים חגיגיים. הם החיים עצמם, של
@קיפוד87, ומיליוני התושבים שסביבו. הם מספקים עולם מלא בצבע, זוהרים נוצצים מקבלים את כולם באופן שווה.
לא נשאר זכר לכל הרעות של העולם, הם הצליחו ,מחקו גזענות מחקו רעב מחקו מעמדות. כולם היו ברוכים, החלשים, העניים ,הנכים התקבלו בחיוך לבן .
@קיפוד87 לבש את בגדיו הקבועים, הסט כלל קפוצ'ון אפור עם ג'ינס כחול, נעל ספורט זולה ומבט עייף. הוא עבד בתור מנפח עננים, עבודה אשר דמתה לעבודתו בעולם הישן וכעת הוא שונ א. השעון ריחף על השעה שמונה, מהדברים הבודדים שעקבו אחריהם מהעולם הישן למרות שלא היה בהם כל צורך יותר. הוא הזין את כתובת האתר שלו ובתוך שניות ספורות מצא עצמו בחלל הענק, אורות ניאון מרצדים מהתקרה, מסכי ענק מרחפים באוויר, שקט גמור ואלברט .
@אלברט, לבוש חליפה שחורה עם מגפי בוקרים מתקלפים, היה אחראי על אבטחת האתר. הוא דאג, בין היתר, שלא יכנסו וירוסים זדוניים לתוך האזור המאובטח. כמובן, שלאף אחד לא הייתה הכוונה להפיל את המקום בזדון, אך אין לדעת מה עלול לקפוץ על בן אדם בשעות הפנאי שלו בלי משים לב .
הוא סרק אותו באדישות האופיינית לו, ואישר לו להיכנס. "בוקר טוב אדון @אלברט", חייך אליו הקיפוד, וזה השיב לו חצי חיוך חצי נהמה.
בחייו הקודמים, לפני שהעולם הישן השתבש, היה אלברט איש שמח ומסור. בגיל 19 עזב את ארץ מולדתו ולמד רפואה, סיים בהצטיינות ונהיה לראש מחלקה. בעולם החדש ,כישוריו חסרי הערך הביאו אותו לעבודת האבטחה, שלא דורשת הרבה מעבר לנוכחות מטא-פיזית.
@קיפוד87 ניגש לעמדה שלו, אותה חלק עם @חילזון321, במשמרות של 12 שעות. החילזון לבש על עצמו חליפת נמר צבעונית, מגפיים בצורת ארנב ושרשרת זהב משובצת יהלומים – הוא ידע איפה להשקיע את הונו. מבעד לכל הזוהר הנוצץ, החילזון נראה עצוב בעיני הקיפוד, כמו הילה שמרחפת באוויר, היה החילזון ריק מבפנים. הם לא החליפו מילה, נדנוד קל עם
הראש להחלפת המשמרת, והקיפוד צלל לתוך המסך לעבודתו האפורה. בעולם החדש, כל מילה והבעה, כל בגד ומבנה, תופסים נפח בזיכרון. העננים, מאחסנים את כל הנתונים האלו ושומרים עליהם שלא יעלמו. הענן מוגבל בנפחו, ותפקידו של הקיפוד, יחד עם עוד 137 הע)ו(בדים באתר היה לייצר עוד עננים, שיאכסנו את הנאות התושבים .
תחילה היה זה עולם מושלם, תנאי מזג האוויר היו אידיאלים תמיד, כל תושב חדש קיבל מענק כספי, בית מרווח ועבודה. הם הסתנוורו מהיופי של העולם החדש, מהאפשרויות הבלתי מוגבלות בעיצוב. דבר לא עבר איתם מהעולם הקודם, כל אחד יכל לבחור לעצמו את המין, השם, הצורה. כל אחד יכל להתלבש כראות עיניו, הרחובות נראו כמו פסטיגלים שלא נגמרים. החודשים הראשונים בעולם החדש היו הילולה אחת גדולה, השמחה שניצלו ממוות בטוח יחד עם גן העדן שהגיעו אליו גרמו לאופוריה שלא פסחה על אף אחד. גם הקיפוד, מרדני ומתבודד ככל שירצה, התהלך ברחובות עם חיוך על פניו.
הזבל צף ברחובות כעבור כמה חודשים. בוקר אחד הם איבדו חצי מההון האישי שלהם בטענה שהייתה שגיאה במערכת, הובטח להם שהכסף יחזור בהקדם האפשרי, והם עדיין מחכים. תקופה קצרה לאחר מכן, הוכרז מצב חירום אזורי, ענני האחסון החלו להתמלא ואיימו לקרוס עליהם מעומס יתר. משם החלה תקופה מעורפלת ולא ברורה, את רובה התושבים אינם זוכרים אך נראה שהאחראים הצליחו לטפל בבעיה ולמנוע את קריסתם של העננים. על מנת למנוע מצב דומה בעתיד, נוצרו הגבלות מסוימות על
כלל התושבים. תחילה, הועלו מחירי דפי הבית ועלות אחזקתם, מאחר ורוב התושבים איבדו את כספם בשל אותה שגיאת מערכת ,לא יכלו לשלם עוד עבור התחזוקה. רבים נאלצו לעבור לאתרים כלליים, רובם לא מאובטחים וחסרי פרטיות. באתרים אלו ,בשונה מדפי הבית הפרטיים, היה קל מאוד לעקוב אחר פעולותיהם של התושבים. חלקים אף לא הצליחו להרשות לעצמם מקומות אלו, והדרדרו אל עבר מקומות אפלים יותר ברשת .
לאחר תקופה נוספת, הוטלה מגבלה על הדיבור. כל שורה שנאמרה, תפסה נפח בענן הגדול, הענן שלא יכול להכיל את כולם.
מחברה פטפטנית ונלהבת, התחילו המשתתפים להמעיט בדיבור היום יומי, לשתף פחות, להתחבא יותר. וכך, הפך גן העדן של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, לכלא. כך הפכה חברה משגשגת, למקום של ניכור חברתי ובידוד. הם. הם תרצו את זה כמצב חירום. הענן קורס. הם. עם הכסף של העולם הישן. הם. לא הפסיקו לדבר.