נסיכים ומלאכים-פרק 7
השכם בבוקר,עם שחר.יצא סורין אל היער.
הוא שב למעשה אל חבריו המלאכים.
כשכל מחשבותיו נתונות לקת'רין,אהובתו.
פיית יער סגולת שיער,הביטה בו בעיניים רעבות.הוא מצא חן בעיניה.הם נפגשו בשעה שזו רחצה בנהר,והוא התמקם שם בכדי לנוח קצת.
אך,סורין כלל לא היה מעוניין בה.הוא יכול היה להתנחם בה כידידה טובה,לה יוכל לספר ולחלוק עימה את כל שעל ליבו.
"מה שימך?"היא שאלה אותו.
"סורין.."ענה,"ומי את?"
"ספיריה.."חייכה,מביטה בו בעיניי האיזמרגד הגדולות שלה,"אני נמפת יער.וגם אתה נראה לי יצור יער קסום."
"אני מלאך."סיפר לה.
"מה מעשייך בקרבת הנהר?"שאלה אותו.
"סתם,הייתי בדרכי ונעצרתי כאן בכדי לנוח."ענה.
"מהמבט בעל פנייך..אני יכולה לראות שקרה משהו."הבינה.
"עיזבי."אמר לה בקול עדין.
"אתה מאוהב.אני יכולה לשמוע את הלמות הלב שלך."הבינה,"מי היא?"
"עיזבי,סתם.."נאנח שוב.
"אני יודעת לזהות מבט של גבר מאוהב.מי היא?"שוב שאלה.
"שמה קת'רין.."ענה בפניה.
"היא יפה?"שאלה..
"יפייפיה.."נאנח.
"אבל ליבה שייך לאחר."הבינה הנימפה.
סורין לא ענה,בוהה באויר בעיניים חולמניות.
"אני אנסה לעזור לך.."הביטה בעיניו,כשהיא בעצמה,מעוניינת בו.
"אני לא רוצה לדבר עליה,ספיריה."אמר בפנייה.
"מדוע?"שאלה מביטה בו.
"..זה כואב."הוא אמר,מביט בה.
"היא יודעת שאתה אוהב אותה?"שאלה שוב.
"היא יודעת."נאנח,"הצהרתי בפניה על אהבתי,אך היא בחרה באחר.והצרה היא שהגבר האחר,הוא חבר שלי."
"אאוץ'."אמרה,"זה ממש כואב!"
"עשיתי כל מה שיכולתי.היא בחרה בו."אמר.
"טיפשה!"אמרה ספיריה,"אין לה מושג איזה בחור היא מפסידה."
"את לא מכירה אותי..אייך את יודעת שאני בחור טוב?"שאל.
"אני פיית יער,סורין.אני יכולה להביט ישירות לתוך הנשמה שלך."אמרה.
"אני מביט בה ולא יכול לנשום.."נאנח.
תגובות (2)
אנג'ל אהובתי דירגתי את הסיפור שלך בדרגה 5 דירוג זה מגיע לך אהבתי את הסיפור מאד מאד באהבה בקי ♥♥
ואוו, את כותבת ממש יפה. את העלת לכתב דבר שאני ניסיתי להעלות והדבר היחיד שיצא לי זה זבל…. אבל כותבת כול כך יפה, שאני צמאה לעוד. דירגתי חמש, ומי שלא מדרג ככה, הולך קאפוט, ואני מחכה מאוד להמשך. אני כול הזמם הזה עוקבת אחרי זה, ולא מעיזה להגיב, כי אני מפחדת להגיד משהו לא נכון. אבל אי אפשר. את כותבת נפלא. הסיפור מדהים. ואני רוצה עוד :) לא רק אני אבל. בקיצור, סליחה על השיגוע מוח, אבל תמשיכי :)