דווקא בימים כאלה

דווקא בימים כאלה, בימים שאנחנו לא מתראים ולא מדברים כל היממה, דווקא בימים כאלה תחושת הגעגוע רודפת ולא מניחה.
דווקא בימים כאלה אני דואגת לך יותר ומבינה כמה שאני אוהבת אותך.
דווקא בימים כאלה אני לא מסוגלת להילחם עם הרגשות שלי, להדחיק אותם ולהרחיק אותך ממני, דווקא בזמנים כאלה אני מודה, מודה שאני רוצה אותך. בכנות ובתמים רוצה אותך.
אף פעם לא חשבתי שארגיש כזו משיכה לבן אדם ואת האמת שהרגשות שאני מרגישה כלפיך מפחידות אותי נורא.
עיניים חומות, כל כך חמות. כשאתה מביט בי אני יכולה לחוש את האהבה ממש לגעת בה. החיוך שלך, החיוך הזה שמתפשט על פניך כל פעם שאתה מבחין בי בוהה בך, החיוך הביישן אבל בו זמנית שובב שמזמין אותי אולי אפילו מתחנן בפני לנפץ את המרחק ולטעום את שפתיך.
לעולם לא העליתי בדעתי שאני אהפוך להיות כזו רכושנית וקלילה כמו בקומדיות רומנטיות. בשבילי להתנשק בשירותים נטושים באיזשהי פינה היה תחום אסור, גבול מובהק, אבל איתך אני שונה. איתך אני חוקרת את הגבולות, לא מתביישת לבקש עוד, לא נרתעת מהתנסויות חדשות, ממילים יפות מקשיים וכאבים. איתך אני חופשייה, שובבה ונינוחה, חוקרת את החיים ומתענגת על כל טיפה.
העתיד לא ידוע ולמרות שאותך אני רוצה עד הזקנה, בפעם הראשונה בחיים אני מרפה. חיה את הרגע וטועמת עוד ממך, כי דווקא בימים כאלה אני מבינה כמה שאני זקוקה לך.