אני לא רוצה שתדעו

לפעמים אני כותב לא רק בשביל המחשבה
אלא סתם בשביל עצמי, כדי לפלוט
רגשות גולמיים שלא מצאתי להם מקום
וההיסטוריה שלי כאדם

אבל אני לא רוצה שתדעו

אז אדבר על הקרוקס ועל מילים שרופות
על הפרחים והשוקולד
לצד יומן שירים שהקץ הגיע לו
הפרדה ואמונה למדתי, זוכר כן?

הרבה קיצוניות ותיאוריה
לצד אותה הדרך לבית הספר
שער הדמעות שמול דלת חדרי
אנשים שם הולכים לצד נהר שסוחף הרחק

ועוד מילים חסרות קוהרנטיות
שמסבירות את ההתחמקות עם השיתוף
כף ידי מושטת לעולם מפחיד
שהראה לי את צבעיו ואני לא טהור

אז תדעו