להיסחף

אדווה יצאה הביתה והשאירה לנו את החדר לעצמנו. עברנו מאור גדול לחושך גמור. לאט לאט התגלו העיניים של יערה. אנחנו מחייכות. סוף סוף יש לנו הזדמנות להיות ביחד. אני מתקרבת אליה ומרגישה את הלשון שלה פוגשת בשפתיים שלי. היא תמיד צעד אחד לפניי, חסרת סבלנות. לפעמים נדמה לי שיש לנו מטרה לא רשמית להפגיש כמה שיותר חלקים בגוף שלי עם כמה שיותר חלקים בגוף שלה, בזמן הכי קצר.
אני מפילה אותה על המיטה. לומר את האמת, יערה לא משאירה לי יותר מדי מקום במיטה הצרה הזו. אבל תוך כדי מערבולת הגופות שלנו אני לא חושבת על זה. יערה היא טוטאלית. הכל אצלה מוחלט ועוצמתי, והדרמטיות הזו מאוד מדבקת, כך שאין לי בכלל זמן לנתח את הסיטואציה כשאני איתה.
אל תוך האוזן שלי מגיעות הלחישות שלה. גם כשאנחנו עושות אהבה היא רוצה לוודא שאני לא בורחת לה. היא מחזיקה אותי צמוד צמוד אליה. "אל תדאגי", אני אומרת לה, "טוב לי להיסחף איתך למקום אחר".