ויתור

נוח לי שאתה לא אוהב,
זה מקל על הויתור.
נוח לי שאתה מרחיק מעליך,
שוב לא אתנשף אחרי מגע קצרצר.
נוח לי שאתה שותק ונפקד,
כך גרוני הניחר נותר יבש.
ופתאום לגלות זרועות מבקשות,
מילים נלאטות כל ליל לתוך הכר.

אני מתירה את שיערי,
מניחה לו לגלוש מטה מטה.
שיכסה את כולי,
גם את החלקים עליהם ויתרת.
אוספת את גופי הנזוף,
אל עוד ערב
בחברת הגירסה העכשווית שלך בחיי.