שוליים

נחשול ירוק לימיני, וכולי שומעת.
בשדירת העצים לצידי, נזרק כתום.
("מאמא לא יכולה לאש שעל ראשי")
אני פוסעת פסיעות זעירות על שפת השביל, כי שם איני נראית.

סירה עמוסה בהוללים מימיני, ואיני שומעת.
שערי הכתום כבר נשזר בעלווה הירוקה שמעלי.
("פייר לא מכיל את האש שבליבי")
אני נושמת נשימות נפעמות בשולי הדרך, כי שם איני נראית.

מתחתי לואט הנהר, וסביבי שמיים מתעוררים.
אני מניחה כפות על שפת הגשר הקרירה,
ועוצמת עיניים.
("האש כבר איכלה את תוכי")
אל המרכז העמוק אני מתמסרת, כי שם איני נראית.