זרעים
אל השדה הגעתי במהירות גבוהה מדי, כהרגלי. אני צריכה ללמוד לנשום לאט גם כשממש לא בא לי.
שקט השתרר בעולם וגופי עוד מיטלטל. ידיי עייפו ואיתן גם השמש. כבר 4 שעות שאני מבלה בין רגבים. בדרכם המיוחדת הם מזמינים אותי להצטרף אליהם. מתחפרים בציפורניי, מטיילים על בגדיי, מקפצים לשיערי, מלטפים את פניי.
אל תוכם אשפוך סבלנות והכלה, שקט וקבלה, חיוך ואהבה, עדינות ואמונה, אמינות וכוונה. את כל אלה איני קוברת. את אלה אני זורעת.
תגובות (0)