**

באותו יום נשארתי אילמת
לנוכח דמותך שהשאירה אותי פעורת פה
היית שואלת בעקביות מה
ואני הייתי משיבה שום דבר
ובתוך השום דבר היה הכל
מהמחשבות הכי טהורות עד תהומות הנפש שלי
האמת היא
שלא ידעתי איך להתנהל
במרחב שבו גם אתה חולק איתי מאותו החמצן
לא ידעתי איך להכיל את דמותך האנושית
לא ידעתי איך לחלוק את המפתח לאותה דירה
שהיתה משאירה יותר מדיי מקום ליותר מדיי תרחישים
הזויים
והכל מתערבב לי
אני שונאת כשזה קורה
הכל מתבלב
ואיפה אותו פס דקיק בליבי
שמראה לי את הדרך
שמנתב אל עבר הגורל
ועבורי
התשובות עוד נסתרות
הקיום שלי עוד מחפש עוגן
ואינני חושבת שהוא קשור לסיני