לנווט בבפנוכו של הכאב

לנווט בבפנוכו של הכאב –

כואב לי נורא
ואיני יודעת איך לנווט
בבפנוכו של הכאב
זה מן כאב ממאיר
אולטרה שאפתני
מתפשט במהירות מופרזת
בפעם האחרונה שבדקתי
הוא כבר הספיק להגיע
לכל קימור שבגופי
לכל פינה שבליבי

כואב לי נורא
כיוון שאני מבינה
שעדיף לך בלעדיי
אין לך שום צורך להסתתר
מתחת לחולשותיי
אתה מאושר, בריא, חופשי
לא כבול באזיקים
של צער ודחייה ויגון
אתה חופשי מהזיכרונות הרחוקים
של יום האתמול

כואב לי נורא
כיוון שאני יודעת
שאני לא באמת יכולה לכעוס
על הבדידות שגרמת לי
על כך שדחפת אותי שוב
בחזרה אל עצמי
מה גם שאני יודעת
שאני לא באמת מסוגלת
לשנוא אותך, למחוק אותך
לא משנה עד כמה אני רוצה

כואב לי נורא
כיוון שאני מדמיינת
את המגע הרך שלך
בגוף של אחרת
את המבט החמים שלך
מטייל בין תווי פניה, בין תחנות גופה
ונהנה מהדרך
הכאב הגדול ביותר הוא
שבדמיון המיוסר שלי
זה בדיוק אותו המבט החמים
שמעולם לא נתת בי

כואב לי נורא
כיוון שאני מרגישה
שהאהבה שלי כלפיך
מסרבת בתוקף להתפוגג
היא גדולה יותר מרכושנות, או מטינה
היא גדולה מספיק
בכדי לשחרר אותך
מהסירה שלי, שטרם הושטה
מהעננה שלי, שטרם התפזרה
ובעיקר ממני, שההווה שלי דל
ועתידי לוט בערפל.