בצד שני

כשפתחת את הלב
בדקת עם עצמך אם אתה באמת אוהב,
למרות שלשנינו זה כל כך כואב
איך זה שהזמן עף, את זיכרונך ואת טעמה המר של הפרידה,
מרוב תסכול שקעתי כמו שמש באמצע אוגוסט.

רואה את הדברים מנקודת מבט
ולא מבינה איך ליבי נצבט
כל פעם העניין הזה עם להתלבט
איך בין רגע הכול נגמר
השארת אותי על השתק
לא מסוגלת להשלים שאתה הולך ממני ומתרחק.

בצד שני
הדברים כואבים יותר
למה לוותר
הייתה בינינו אהבה גדולה
עכשיו נותרה רק שתיקה
שצורמת באוזניי,
בנשימותיי הארוכות
מחוסר אהבה.