הַפַּעַם יַחַד, יֶלֶד

הַשָּׁנָה, אֲנִי רוֹצֶה לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים קְצָת אַחֶרֶת
הַשָּׁנָה, הָיִיתִי רוֹצֶה לִפְגֹּשׁ בְּתִלְבֹּשֶׁת מְשֻׁפֶּרֶת
חֲבֵרִים שֶׁעוֹד לֹא הִכַּרְתִּי,
מְקוֹמוֹת שֶׁטֶּרֶם בִּקַּרְתִּי,
הַשָּׁנָה, תְּנוּ לִי לִגְדֹּל בְּעוֹד קְצָת סֶנְטִימֵטֶר.
הַשָּׁנָה אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת אַחְלָה וְיוֹתֵר גֶּבֶר.

אֲנִי זוֹכֵר אֶת יוֹמִי הָרִאשׁוֹן בְּבֵית הַסֵּפֶר,
אֵיךְ לְכִתָּה א' הִגַּעְתִּי מָלֵא אֹשֶׁר בֵּין הַשְּׁפַתַּיִם.
אֲנִי זוֹכֵר שֶׁכְּשֶׁגָּדַלְתִּי, הִתְחַבֵּאתִי בַּצָּד, בַּחֶדֶר.
וְלֹא אֶשְׁכַּח אֶת סוֹף כִּתָּה ו', כְּשֶׁשִּׁחַקְנוּ מַחֲנָיִם.
אֵיךְ הִתְחַמַּקְתִּי מִכַּדּוּרִים וְשִׂחַקְתִּי עִם חֲבֵרִים,
אֲבָל יוֹתֵר מִכָּל, שֶׁחֲבֵרַי הָיוּ הָעֵט, הָעִפָּרוֹן וְהַדַּפִּים.

הָיָה לִי קָשֶׁה לִמְצוֹא חֲבֵרִים, כְּתַלְמִיד בַּיְּסוֹדִי,
כִּי לֹא הָיָה לִי בִּטָּחוֹן עַצְמִי.
זוֹ לֹא הָיְתָה שָׁנָה קַלָּה עֲבוּרִי, כִּי נִפְגַּעְתִּי מִכָּל דָּבָר שְׁטוּתִי.
פָּחַדְתִּי בְּעִקָּר מֵהַצֵּל שֶׁל עַצְמִי.
לֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁאֲנִי רָאוּי, שָׁקוּף הָיִיתִי מִבִּפְנִים.

מֵהַיּוֹם אֲנִי מַתְחִיל דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה בַּשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת,
אוֹתוֹ הַיֶּלֶד שֶׁנִּשְׁאַר מֵאָחוֹר בַּיְּסוֹדִי,
נִמְצָא אִתִּי תָּמִיד, לִפְעָמִים בּוֹלֵט וְלִפְעָמִים בּוֹעֵט.
הַשָּׁנָה אֲנִי הוֹלֵךְ אִתּוֹ יָד בְּיָד, מִדֶּלֶת לַדֶּלֶת,
וְהוּא נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם, כָּל הַזְּמַן לְיָדִי.

מִדֵּי פָּעַם הוּא לוֹחֵשׁ לִי: "גַּם אַתָּה הָיִיתָ יֶלֶד, אַתָּה זוֹכֵר?"
וַאֲנִי עוֹנֶה לוֹ: "כַּמּוּבָן, עַמִּיחַי, הַשָּׁנָה אֲנַחְנוּ יַחְדָּיו נִתְבַּגֵּר".
הַשָּׁנָה, אֲנַחְנוּ נִתְלַבֵּשׁ קְצָת אַחֶרֶת,
וְנַהֲפֹךְ אֶת הַשָּׁנָה שֶׁלְּךָ וְשֶׁלִּי, לְשָׁנָה לְתִפְאֶרֶת.
נֵלֵךְ לִמְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא בִּקַּרְנוּ,
וְנַכִּיר חֲבֵרִים שֶׁלֹּא הִכַּרְנוּ.
שְׁנֵינוּ נִגְדַּל יַחַד, בְּעוֹד קְצָת סֶנְטִימֵטֶר, הַפַּעַם יַחַד, יֶלֶד.
——————————————————
הפעם יחד, ילד/צוּר עיטם עמיחי©.
19:44, 05.09.2021 ©