הווג'ינים עונה שנייה

לסטפן, מפקד מתנגדי הצבא, היה חלום להשמיד לגמרי את הצבא ולבנות צבא חדש על פי חוקיו, כמו פלסטין בעצם. סטפן לא מתכוון לוותר על החלום הזה. הוא נלחם עד שהוא משיג את מטרתו. כעבור כמה חודשים, הוא התחיל בהפצצת ביתו של אחד ממפקדי הצבא. דבר זה גרם למהומה רבה, וכעבור שבוע תקפו מטוסים טנקים וחיילים את ביתו של סטפן, דבר שנמשך יומיים שלמים. ביתו של סטפן היה מוגן היטב: מוקף בטנקים כאילו זו הגינה שלו, בבית המפואר והגדול עמדו צלפים רבים ומיומנים, עם כל סוגי הנשקים, שהם רק מחכים שהאויב יבוא. ולמעלה היו מטוסים רבים שהמריאו בזמן התקיפה והשתלבו בקרב. "טנקים, לשמור על זווית של 45 מעלות" פקד סטפן "ולירות במקומות רגישים" המשיך. בשלב זה היה למתנגדי הצבא יתרון קל במלחמה. "תירו ואחרי זה תסתתרו מאחורי הבניין" פקד יוליאן לכוחותיו התוקפים במלחמה "כדי שהם לא יוכלו לירות בכם שוב" הסביר. ככה הקרב המשיך יומיים עד שכוחותיו של סטפן ניצחו.

לאחר המלחמה, כוחותיו של סטפן התחילו לאזול, ובסוף לא נשאר אף אחד מהם. סטפן לא ויתר על החלום שלו, וחשב על פיתרון- הוא יבקש מהכוחות המיוחדים במדינה להילחם, בנוסף לכך, יציע לאנשים מהרחוב להילחם. ככה הוא הקים כוחות חדשים.

בינתיים, לצבא התגייסו חיילים חדשים, שאחד מהם זה אתאן שהוזכר למעלה. "למה איחרת?" שאל ריצ'לס המפקד את אתאן, כשהוא נכנס לבסיס הצבאי. "בגלל האוטובוס, פספסתי אותו, אבל אל תדאג לא אאחר יותר, אצא פשוט יותר מוקדם" הסביר אתאן. "אז זה היום הראשון שלכם בצבא" אמר ריצ'לס המפקד. "אני רוצה שכל אחד מכם יציג את עצמו" ביקש ריצ'לס. "אז אני אתאן, אני אוהב לשחק במחשב, ולראות נטפליקס, בנוסף יש לי גם חברה שאנחנו בקשר כבר כמה שנים" ציין אתאן, וכל שאר 11 החיילים הציגו את עצמם. "אז עכשיו אציג את עצמי" אמר ריצ'לס המפקד בשמחה "אני ריצ'לס נוגאן, בן 36, אני מפקד גדודים קטנים בחיל הרגלים בצבא, עד 12 איש. יש לי ניסיון של 8 שנים בפיקוד. "עכשיו אסביר לכם קצת על החוקים בצבא", העביר ריצ'לס נושא. "אני לא יודע איך זה עם צבאות אחרים, אבל כאן אנחנו מאוד קפדנים ומחמירים. אנחנו חושבים שזו הדרך הטובה ביותר לאמן חיילים למלחמה. בטח שמעתם שבצבאות אחרים מענישים בשכיבות שמיכה או בניקוי חדר האוכל, אבל כאן מענישים או במכות, או בחיל הבנייה, ששמה ישחטו אתכם מרוב עבודה" החיילים התחילו לפחד, אבל ריצ'לס המשיך: "אלה החוקים:1. אסור לאחר 2.חובה לקרוא לכל מפקד "המפקד" ולא בשמו הפרטי, כי אני לא חבר שלכם. 3.אסור לסרב לפקודות מפקד, זה לא בית ספר פה, זה צבא, וזה לא כמו שאר הצבאות שמתאמנים ובקושי נלחמים, פה יש מלחמות על ימין ועל שמאל, ולכן האימונים הם עוד יותר חשובים. 4. זה לא בדיוק חוק, אבל, יש פה משהו שלא קיים בשום צבא בעולם. החיילים המצטיינים שעמדו במשימות, ודייקו בזמנים, ישלחו בחינם לבית מלון חמישה כוכבים שיש ממש קרוב לפה, ואלה שלא יצטיינו, יצטרכו לישון באוהל בצפיפות ובחוסר נוחות, אז אמנם אנחנו מאוד נוקשים ומחמירים, אבל יש לנו גם פרסים".

"עכשיו אני רוצה להראות לכם את הצבא." המשיך ריצ'לס. "זו יחידת הסייבר, (כמו 8200 בישראל) פה אנשים מחפשים מידע מודיעיני על האויב, שיעזור לנו להילחם נגדו. כמו כן, גם להפיל את תשתיות האויב וככה לפגוע לו במורל, זו עוד טקטיקה שלנו.

"פה זו יחידת המיוחדים" הסביר ריצ'לס. "מכיוון שאין דבר כזה פטור וכולם חייבים להתגייס לא משנה מה יש להם, פה נמצאים כל האנשים עם בעיות למיניהם, שמקשות עליהם להילחם. דוגמאות לבעיות האלה הן: אוטיזם בתפקוד נמוך, OCD, הפרעות קשב וריכוז, דיכאון, ועוד. יש להם מפקד נחמד מאוד, והם בקושי מקבלים עונשים, הם צופים בסרטוני צבא ומשחקים משחקים כל היום, וכשיש מלחמה הם בבית. "הלוואי עליי להיות פה" אמר סקוט בקנאה, בזמן שגם כל השאר קינאו. "המפקד" פנה אתאן ללירוי, מפקד יחידת המיוחדים. "כן"? ענה לירוי. "מה צריך לעשות כדי להתקבל ליחדה הזו" שאל אתאן בסקרנות. "אתה רק צריך הוכחה שאתה אכן מיוחד" ענה לו לירוי. "אמצא דרך לזייף כרטיס כזה" לחש סקוט לאתאן בשמחה.

"פה זה חייל האוויר, פה זה חייל השיריון, ופה זה החיל האחרון, חיל הבנייה, תראו איך הם עובדים פה בפרך, בונים נשקים. לכאן אנשים נשלחים כעונש, בעצם, לנענש יש 2 אופציות- עונש קצר וקשה או קל וארוך. "בינתיים תלכו הביתה, כי זה היום הראשון שלכם. מחר יהיה לכם יום רציני.

היום למחרת הגיע. "זה סדר היום שלנו להיום" אמר ריצ'לס המפקד. בהתחלה נאכל, נתקלח, ונתחיל להתאמן. בשעה 6:45 יש לכם מסדר, תהיו נקיים ומצוחצחים. החיילים אכן הגיעו נקיים ומצוחצחים. "נתחיל קצת בריצות" אמר ריצ'לס המפקד. "רוצו כחימום 2 קילומטר". פקד יוליאן. "2 קילומטר?!, התפלא אתאן, בזמן שכל השאר כבר התחילו לרוץ. "מה אתה מתפלא יא חננה" כעס עליו ריצ'לס. רוץ עכשיו או שתקבל עונש!" איים עליו. כבר אחרי כמה מאות מטרים אתאן התחיל להתעייף, והוא פשוט נפל, ובזמן שכל שאר 11 החיילים המשיכו לרוץ בלי בעיה. "תמשיך לרוץ יא חנבץ" כעס עליו ריצ'לס. "למה אתה לא בחיל המיוחדים בכלל" התפלא ריצ'לס. "כי רציתי להיות גיבור ולהצטרף לפה, ועוד אראה לך מה אני שווה" אמר אתאן בגאווה. "עברו 520 מטר וכבר נפלת" אמר ריצ'לס בזלזול. תמשיך לרוץ או שתקבל עונש. אתאן רץ עוד כמה עשרות מטרים ושוב נפל. וככה היה כל היום.

לאחר כמה ימים, הגדוד נסע להרים, כדי לקחת את האתגר לרוץ בהרים. הם התחילו מלרוץ בירידה. בזמן הריצה, אתאן החליק מאבן קטנה, והתגלגל בירידה כמו כדור והפיל את כולם. כולם בסוף התגלגלו כמו כדור, ובסוף נכנסו לשיח קוצני ונדקרו. "תפסיק לעשות לנו כבר בעיות!!!!!" צעק סקוט, אחד החיילים לאתאן. "מה לעשות שאני גרוע בספורט" אמר אתאן והגן על עצמו. "שוב אתה משבש הכל" אמר ריצ'לס באכזבה לאתאן.

בערב, באוהל, אתאן דיבר עם חברה שלו כרגיל. פתאום סקוט חטף לו את הטלפון, וכתב לחברה שלו "אני טיפש". "תחזיר לי את הטלפון!!" צעק סטפן בעצבנות. "רק כשתפסיק לעשות לכולנו בעיות" הציב לו סקוט תנאי, והמשיך לכתוב "היום מעדתי מאבן והפלתי את חבריי לגדוד". וחברתו ענתה "מי חטף לך את הטלפון". "אלשין עליכם למפקד" איים אתאן. "אתה חושב שאתה יכול לאיים עליי" כעס סקוט "אני אלשין על מה שעשית בהרים ליוליאן, איך אני"? איים אתאן בחזרה, ושניהם רצו ליוליאן כדי להלשין אחד על השני. גם ג'רום הצטרף אליהם. "מי זה" שאל יוליאן, אחרי שהוא שמע את הדפיקות בדלת שלו. אתאן פתח את הדלת ושניהם אמרו "אני, הוא, בלה בלה בלה…." ופתאום ג'רום התערב, ואמר- מה שקרה זה ככה- אתאן דיבר עם חברה שלו בטלפון, וסקוט חטף לו אותו, וכתב לה דברים כמו "אני טיפש" וכדומה. אז הם התחילו לריב ולאיים על הלשנה ואז הם רצו לפה. גם אני רצתי כי ידעתי שזה מה שיקרה, אמר ג'רום ברצינות. "תגידו מה זה גן ילדים שאתם מתבכיינים על טלפון!!" צעק יוליאן בעצבנות. "זה צבא פה, ואתם נדרשים להתנהג כמו חיילים, ולא כמו ילדים בני 5 כמו שאתם מתנהגים עכשיו. עכשיו עופו מפה ואל תבזבזו לי את הזמן עם השטויות הילדותיות שלכם!!!!!. כעס יוליאן. כולם יצאו משם והתחילו להאשים אחד את השני.

הגיע יום שישי ואתאן חזר הביתה. "נו איך הולך לך, שבוע ראשון בצבא", שאל ג'ון בסקרנות. "גרוע, פשוט איום ונורא" ענה אתאן בעצב. "למה" ענה ג'ון ברחמים. "כי בגלל שאני גרוע בספורט, כולם משפילים אותי. כולם שונאים אותי. אומרים שאני עושה בעיות לכולם". אמר אתאן בעצב. "תגיד לי מי עושה לך בעיות ואני משלים ביניכם" אמר ג'ון בביטחון. "חייל אחד בשם סקוט" הסביר אתאן. כשדיברתי עם פרנצ'סקה, הוא פשוט חטף לי את הטלפון וכתב לה דברים מבזים ומשפילים". ענה אתאן בעצב. "לא נורא" ניסה לנחם אותו ג'ון, "בוא תנסה להזמין אותו מחר לפארק לשחק קצת ולעשות ספורט" הציע לו אביו ג'ון. "אזמין גם פיצה כדי שיהיה כיף ואשלים ביניכם". אמר ג'ון בשמחה. "טוב, אנסה להזמין אותו" אמר אתאן בביישנות, והתקשר לסקוט. "הלו" ענה סקוט לטלפון. "רציתי להזמין אותך לפארק הגדול כדי שנשלים, נעשה קצת ספורט שם ונשחק, ואפילו אבא שלי הנחמד יזמין פיצה" אמר אתאן בביישנות. "אין בעיה" אמר סקוט בשמחה- מחר בבוקר אני שם. "אז מה בדיוק קרה ביניכם" שאל ג'ון בסקרנות, בזמן שהשניים נפגשו בפארק הגדול. "אתאן הפיל את כולם בריצה בגלל שהוא מעד מאבן קטנה, ואז כולנו התגלגלנו כמו כדורים בירידה ובסוף נכנסנו לשיח קוצני וכולנו נדקרנו והיה לנו מאוד כואב רק בגלל אתאן" הסביר סקוט."כולם עושים טעויות לפעמים, אף אחד לא מושלם" ניסה ג'ון להסביר "בינתיים הזמנתי לכם פיצה כדי שתהנו ותשלימו ביניכם" אמר ג'ון בשמחה. "תודה רבה" ענה סקוט בהתרגשות, ואכל מהפיצה. וככה השניים שיחקו קצת והשלימו ביניהם.

כעבור כמה ימים, הגדוד נשלח לחדר כושר כדי להתאמן על כוח פיזי, אחרי 10 ימים של ריצה. "תתחילו מהמשקולות הקלות ביותר, 20 סטים, 3 חזרות" פקד ריצ'לס המפקד. כולם התחילו להרים משקולות, מ2 קילו, והיו כאלה שהגיעו בסוף גם ל20 קילו, אבל אתאן נשאר תקוע על 2 קילו ואפילו את זה היה לו מאוד קשה להרים. אחרי שהוא סיים סט, במקום להחזיר את המשקולות למקום הוא פשוט הטיח אותה על הרצפה, והיא נפלה על רגלו של סקוט. "אחח!!!! מה אתה לעזאזל עושה!!!!! על זה לא אסלח לך בחיים!!!! פצעת אותי!!! " אמר סקוט בעודו מתפתל מכאבים על הרצפה. "מה קרה כאן" שאל ריצ'לס המפקד בחשדנות. "אממ… פשוט היה לי קשה עם המשקולות אז במקום להחזיר אותן למקום הטחתי אותן על הרצפה ובטעות הן פגעו בסקוט, אני ממש מצטער" "אתאן!!!" זעם ריצ'לס. "מעכשיו אתה מטפל בסקוט עד שהוא מחלים" אמר ריצ'לס המפקד בזעם. "אולי אנשים עושים טעויות, אבל אתה תמיד עושה אותן" צעק סקוט בעצבנות על אתאן, והתחיל גם לקלל אותו.

לאחר יומיים, למפקד הייתה הודעה חשובה לגדוד. "לפי יחידת הסייבר שלנו, סטפן הקים צבא חדש הכולל את הכוחות המיוחדים, מתנדבים, אנשים מחו"ל שאיכשהו הגיעו לכאן, ואת המשטרה" ציין ריצ'לס. "המשטרה" התפלא אתאן, הם לא אמורים להיות בצד שלנו" שאל. "אתה לא מכיר את סטפן?" שאל ריצ'לס. "הוא מגייס את כולם ולא אכפת לו מכלום", הסביר ריצ'לס. "הם מתכננים תקיפה נוספת עלינו, ואנחנו חייבים להתגונן". ולכן מהיום עד שתפרוץ המלחמה בימים הקרובים, אנחנו חייבים להתאמן על תרגילי ירי, ראשית נירה על מטרות". פה אתאן דווקא עשה את הכל מושלם והפתיע את כולם, שהם נכשלו. הוא תמיד פגע בדיוק באמצע המטרה, בזמן שכל השאר החטיאו. "וואו אתאן אני בשוק ממך" אמר ריצ'לס בשוק. "כן ככה אני, אמר אתאן. התאמנתי על זה הרבה במשחקי מחשב ובחדר, עם רובי צעצוע." "אולי אני גרוע בספורט אבל אני טוב בלירות" ציין. כולם התחילו לחשוב שלאתאן יש עתיד טוב בתור לוחם, והוא עומד להיות כוכב. "עכשיו המטרה נעה" ציין ריצ'לס. אף אחד לא הצליח לפגוע במטרה הנעה חוץ מאתאן, שפגע שוב באמצע. כולם מאוד התרשמו ממנו. וככה הם התאמנו על טקטיקות נוספות ואתאן המשיך להרשים את כולם. עד שהגיעה המלחמה.

הצבא הצליח להביס את הממשלה, והוריד את סטפן, דבר שעשה שקט במשך זמן רב. לאחר המלחמה הייתה דממה. אך לפתע, רדמי, מהפרק הקודם, קם ממקומו מהשולחן במקלט הצבאי, וניגש לאיזבלה שישבה בשולחן השני. "שלום" אמר לה בקול ביישני והסמיק. "שלום" ענתה לו איזבלה, שהייתה עצובה מאוד בגלל שאחיה, אתאן, נהרג. "אני מאוד מתגעגעת לאתאן" היא אמרה בקול עצוב. רדמי, הרגיש באותו רגע אמפתיה כלפי איזבלה, וחשב על דרך להרגיע אותה. בסוף הוא חשב "אם אחיך לא היה נהרג, המלחמה הזו לא הייתה נגמרת, ותחשבי גם שמפקד האויבים נהרג, וככה יהיה פה שקט במשך הרבה זמן כנראה" ניסה לנחם אותה רדמי. "אני מרגישה יותר טוב עכשיו בזכותך" אמרה איזבלה וחייכה לרדמי חיוך רחב, והם לאט לאט הפכו להיות זוג.

בינתיים, יצא דבר חדש במדינה, משהו חדש ומיוחד, שלא נראה בשום מקום בעולם. לדבר הזה קוראים "כרטיס מגן", שזה כרטיס, שנותן פטור מלציית לחוק מסוים, או כמה חוקים. פשוט מראים אותו לשוטר והוא הולך. כולם מאוד התלהבו מהכרטיס הזה ורצו לדעת איך להשיג אותו. בינתיים, בבית ספר "הצפון" בכיתה ט3, איפה שלומדים רדמי, איזבלה, נצפה סרטון של "איך להשיג כרטיס מגן". לאחר מכן כל דריק רץ למטה המשטרה כדי להנפיק כרטיס מגן, שהוא כמו "תו ירוק". למחרת, דריק הגיע לכיתה ואמר "יש לי כרטיס מגן ולכם אין", "ועכשיו אני יכול לעשות מה שבא לי". הילדים בכיתה התעלמו מדריק, אבל רדמי פעל בנושא. "מה אתה עושה????!?!??" צעק דריק לרדמי, אחרי שחטף לו את כרטיס המגן. "תחזיר לי את זה" הוא צרח. וכולם צחקו ברקע, כי כולם שנאו את השחצנות שלו. בסוף רדמי החזיר לו. לאחר בית הספר, דרק הלך לסופר כדי לגנוב דברים, כי יש לו כרטיס מגן. "יש לי כרטיס מגן" אמר דריק בגאווה כשהוא גונב מלא דברים מהסופר. המשטרה לא איחרה לבוא. בדרך הביתה, דריק נתקל במשטרה. "קיבלתי דיווח שגנבת מהסופר" אמר רונלד, השוטר הגבוה והשרירי בחשדנות. "אממ… נכון, יש לי כרטיס מגן, אמר דריק בפחד. "תראה לי" השיב לו רונלד. "הינה" אמר דריק. "זה כרטיס מגן, שמגן עליך רק מלקבל קנס על חצייה איפה שאין מעבר חצייה" "מה!!!!!!" אמר דריק בשוק, כשהוא קולט שהוא הולך להיכנס לכלא. "אבל.. אבל.. הוא בכה, בזמן שרונלד אזק אותו. "מה חשבת, שתוכל לעבור על כל החוקים?, איך לא שמת לב לזה? אמר לו כששניהם בניידת. "החלטנו להתחשב באזרחים ולתת להם פטור, רק אם יוכיחו לנו שיש להם קושי בלציית ל-עד שלושה חוקים, אי אפשר להנפיק כרטיס מגן שיתן פטור לכל החוקים". אמר רונלד, והסיע את דריק לתחנת המשטרה. "הגענו" הכריז רונלד. דריק נכנס כשהוא עצוב מאוד לתחנת המשטרה, "בוא לקומה השלישית, לקומת החקירות" ליווה אותו רונלד. הוא דפק על דלת מספר 2 בקומת החקירות, "דן אתה פנוי" שאל, "כן" ענה לו דן. ודריק נכנס לחדר. "אז ספר לי מה עשית" אמר דן בסקרנות. "חשבתי שיש לי כרטיס מגן שיגן עליי מכל החוקים, ובסוף הוא הגן עליי מחוק אחד וזהו" אמר דריק בבכי. "כל הכבוד שאתה אומר את כל האמת, בדרך כלל צריך לענות אנשים וגם זה בקושי מספיק כדי שהם יגידו את כל האמ כמוך, איזו עבירה עשית" תהה דן. "גנבתי מהסופר" צעק דריק בבכי. "חמור מאוד, אמר דן בכעס. "ואולי אתה יודע מה העונש על זה" שאל דן. "לא" אמר דריק כשהוא מחרבן מפחד. "העונש על זה הוא תשעה חודשים בכלא" הכריז דן. "ועכשיו אתה נשלח לכלא." יום לאחר מכן, שמו לב שדריק בכלא בבית הספר, אבל אף אחד לא התגעגע אליו.

כעבור קצת זמן, התחילו בחירות במדינה, אבל לא בחירות לראש ממשלה, בחירות מי, מגיבורי הווג'ינים, יופיע על השטרות והמטבעות החדשים. נקבע שהתצפיתנים וההאקרים, יהיו על המטבעות, הטייסים, יהיו על שטר ה5 וורסו(20 שקל) החיילים יהיו על שטר ה10 וורסו, הרופאים על ה20 והמפקדים על ה50. לכל קבוצת גיבורים היו כחמישה מועמדים, שהמשפחות שלהם עשו הכל כדי שאנשים יבחרו דווקא בהם, וזאת על מנת להנציח אותם. חלק מהמשפחות, לא עשו כלום, חלק עשו רק כמה דברים קטנים כמו לתלות שלטים ברחוב, וחלק החליטו להשקיע עד הסוף. למשל, ג'ון, אביו של אתאן, החליט לעשות סרטון כפרסומת ליווטיוב, למה לבחור דווקא בבן שלו. הוא השקיע בזה המון כסף,- שכר צלם מקצועי, לבש חולצה מכופתרת, הסתרק והתגלח יפה, ודיבר בצורה משכנעת, ברורה וכריזמטית. בנוסף לכך, הוא הוסיף גם תמונות וסרטונים. הוא העלה את כל זה גם כסרטון וגם כפרסומת. הסרטון זכה לצפיות רבות, בזכות ההשקעה המיוחדת בסרטון. הוא ראה שהוא עוקף את המתחרים שלו בפרסומות. אך לפתע, משהו הרס לו את כל השמחה. בזמן שהיה בחדרו במחשב, הוא נתקל בפרסומת שמנוגדת לפרסומת שלו, למה לא להצביע לאתאן. ג'ון ממש זעם. "שלום, משטרה" התקשר ג'ון למשטרה. "שלום, מדבר יוליאן מפכ"ל המשטרה, איך אוכל לעזור" השיב יוליאן. "עשיתי סרטון למה להצביע לבני, ורונלד, אח של סטפן, הבן זונה הזה כוס אמא שלו, עשה סרטון למה לא להצביע לו" צעק ג'ון בעצבנות ובזעם. "אדוני, אין לנו מה לעשות עם זה, אתה יכול לקפוץ ליוטיוב עד מחר הם לא יעשו עם זה כלום" אמר יוליאן. "מה!!!!!!!!?????????" זעם ג'ון, ויוליאן ניתק את השיחה. ג'ון ניסה גם להתקשר גם ליוטיוב אבל גם זה לא עזר. יום למחרת ג'ון התחיל לחלק פלאיירים, מול בית הספר של איזבלה, רדמי ודריק. הוא ראה ילד שמחלק פלאיירים של מתמודד אחר, והוא מיד נכנס איתו לתחרות. בהתחלה אתאן עקף את רוג'ר, יריבו בתחרות חילוק הפלאיירים, עד שקרה טוויסט בעלילה. הגיעה איזבלה, וראתה את ג'ון משמאל, ואת רוג'ר מימין עומדים בשער בית הספר, מלפני השומר, ומחלקים פלאיירים. היא ניגשה לרוג'ר בהתלהבות ובמבוכה ולקחה ממנו פלאייר, והתעלמה מהפלאייר שהציע לה ג'ון, אביה המאמץ. "אתה ממש חתיך" אמרה איזבלה לרוג'ר בהתלהבות, ורוג'ר החמיא לה בחזרה "גם את ממש יפה", וככה לאט לאט איזבלה התאהבה גם ברוג'ר למרות שהיא בקשר גם עם רדמי. ככה התחילה תחרות הפלאיירים, התחרות שתלויה באזרחים, מי שמחלק הכי הרבה פלאיירים בשבועיים, זוכה במכונית יוקרה, המקום השני מקבל לא סכום מכובד של כסף והמקום השלישי מקבל קצת כסף. לפי המדגמים נראה כי אתאן הולך לנצח בבחירות, בזכות ההשקעה של אביו. ויום הבחירות הגיע, ג'ון, אישתו, איזבלה, ורדמי הגיעו לקלפי והתיישבו. על השולחן הונח דף, ובו תמונות של המועמדים, על האזרחים להקיף אחד מהם שיופיע על כל שטר כסף. ג'ון נכנס ולא האמין למראה עיניו, הוא ראה את רונלד, אחיו של סטפן, הבחור שפרסם סרטון נגד לפרסומת שלו. הוא הבין שהמקום לידו הוא המקום היחיד שפנוי. "זין אני יושב ליד הבן זונה הזה" צעק ג'ון בעצבנות. "מה אמרת?!!!!!" הרים עליו רונלד את קולו. "אתה רוצה אני אחנוק אותך" איים עליו. ואז פתאום הגיע הסדרן "הי חבר'ה להירגע, אחרת שניכם תצאו החוצה והקול שלכם לא יחשב" אמר הסדרן והרגיע את שניהם. שניהם התיישבו כרגיל בקלפי, כשג'ון הקיף את אתאן מהחיילים, אבל הוא שם לב למשהו מחריד. "רוזה!!!!" צרח ג'ון על אישתו. "החוצה אדוני החוצה!!!!!" פקד עליו הסדרן. "אמאשך החוצה, יא בן שרמוטה" התעצבן עליו ג'ון. הסדרן שלף אקדח וכיוון אותו על ג'ון, דרך אותו והיה עם אצבע על ההדק. ואיים עליו "החוצה או שאני לוחץ" ג'ון הרים ידיים וברח מהמקום. בשעה 14 התקבלו תוצאות תחרות הפלאיירים. "מקום ראשון בתחרות חילוק הפלאיירים הוא… רוג'ר פונסקה!! אחיו של ארמנדו פונסקה הטייס, עם 12,934 פלאיירים שחולקו! הוא זוכה במרצדס A35!" "מקום שני הוא, אתאן ספארקס", שזוכה ב10,000 וורסו, ובדיוק נשמעה הדפיקה בדלת. ג'ון פתח ולקח את המזוודה עם ה10,000 וורסו בחוסר סיפוק, הוא ממש לא מרוצה מזה שהוא מקום שני ולא ראשון. "אתה יודע מה טוב ג'ון", אמרה איזבלה לג'ון בשמחה. "שאני מכירה את רוג'ר והוא יוכל לקחת אותנו במרצדס שלו". ג'ון התעודד אבל רדמי לא אהב את זה. "מה את בוגדת בי? אמר רדמי. "פשוט רוג'ר הזה חתיך הורס" אמרה איזבלה בהתלהבות. בשעה 20:00 היו תוצאות הבחירות הכלליות. כולם היו במתח מהתוצאות. "מי שנבחר על המטבע הנמוך ביותר, הוא אתאן ספארקס!. ג'ון בדיוק שתה קפה וכשהוא שמע את זה הוא ירק אותו. "מה!!!!!!" כל כך הרבה השקעה וזה מה שאני מקבל??!!!" זעם ג'ון. "רק שסטפן הזה לא יבחר ימח שמו" צעק ג'ון בעצבנות. הקריינית המשיכה בסוף "מי שיופיע על השטר בעל הערך הגבוה ביותר הוא סטפן" "מה?!!!!" ג'ון השתגע לגמרי ובעט בטלוויזיה. "לפחות השגת משהו" ניסתה להרגיע אותו איזבלה. "אני חייב עכשיו להתקשר לממשלה ולערער על זה אין מצב שאני משקיע כל כך הרבה ובקושי מקבל בחזרה". "שלום, ראש איגוד הבנקים מדבר איך אוכל לעזור", אמר רוברטו. "שלום, אני רוצה לערער על ההחלטה שעשית, ולהציע משהו חדש, תגיד לי אם אתה אוהב את זה. שלכל שטר יהיו 2 צדדים, הצד הראשון, מי שהרג, והצד השני מי שנהרג, מה אתה אומר?" "דווקא זה נשמע לי מעולה" אמר רוברטו בשמחה, "אשתמש בזה" וככה אתאן היה על השטר השלישי הגבוה ביותר.

לאחר מכן, איזבלה, הייתה בקשר עם רדמי, וקצת גם עם רוג'ר בסתר. אך יום אחד קרה משהו. "אפשר כסף לדייט עם איזבלה" ביקש רדמי, כשהוא עומד בפתח דלת החדר של אביו, כשאיזבלה איתו, אחותו החורגת. "כן קח 50 וורסו'(200שקל)" "רק אל תאבד אותם, כמו שאתה תמיד נוטה לאבד דברים." רדמי היה בדייט עם איזבלה והכל היה כיף, וכשהוא ביקש חשבון הוא גילה שנאבד לו הכסף. "איפה הכסף שלי???" נלחץ רדמי. "אתם משלמים" פנתה אליהם המלצרית. "אין לי כסף" אמר רדמי בבושה ובעצב. "אז אאלץ להזמין לכם משטרה" אמרה המלצרית. השניים הובאו לחקירה בסוף. "אז מה קרה בעצם" שאל החוקר, בחדר החקירות במשטרה. איזבלה שתקה אבל רדמי התחיל לדבר בביישנות, "באנו למסעדה, לדייט, ואיבדתי את הכסף כי שמתי אותו בכיס ולא בארנק" אמר רדמי בגמגום. פתאום הוא קיבל שיחת טלפון מאביו. "רדמי איפה אתה ואיזבלה" שאל אביו בדאגה. "אנחנו במשטרה כי איבדתי את הכסף" אמר רדמי בעצב. "אין בעיה אני אשלם" אמר ג'ון בשמחה. "כמה זה"? שאל. "זה 36 וורסו, תוכל לשלם" "ברור, ענה ג'ון, ושילם בסוף את הכסף. "אתם משוחררים" אמר החוקר. ושניהם יצאו בתחושת הקלה.