שברי זכוכית 9
"למה להרוס אווירה כה נהדרת עם רכילויות זולות? הרי התכנסו לכאן היום על מנת לכבד ולדון ביצירותיו החדשות והנפלאות של בוב הזקן, אז בואו באמת נעשה סיבוב גם בחדר השני…"
במיומנות רבה החל פטר למשוך את האנשים אחריו, הרחק מן המטרד.
"ועדיין, הינה מר לאון מבלה כאן באור הזרקורים ומקבל מחמאות בזמן שנשמה מנוצלת ומיוסרת מסתובבת באפלה…" החלה הבחורה המסתורית לומר אך הפעם, באופן מפתיע, היה זה לאון שקטע אותה.
"לא לא, ליידי קנדי בצילומים לאינסטגרם שלה עכשיו, היא לגמרי באור הזרקורים ולא באפלה. הרגע דיברתי איתה לפני שיצאתי מהבית" הוא שלף את הפלאפון ואראה לכל הנוכחים את התמונות בביקיני הכתום הזוהר שהיא שלחה לו.
"איזו אישה וולגרית" חלק מהאורחים עיוותו את פניהם.
"לגמרי טעם רע" אמרה אחת הנשים המבוגרות בקבוצה.
"טוב כל אמן והמוזה שלו…" ניסה אחד הגברים להגן על לאון באחווה גברית קלאסית בעודם מתרחקים. פטר הסתכל על חברו בכעס והמשיך לרוץ אחרי קבוצת המיליונרים "לא לא, זאת כמובן סתם בחורה. פשוט תבינו, לאון הוא אמן רגיש מאוד ומתעניין בשלומם של כולם…"
לאון סוף סוף נשאר לבדו. טוב הוא והפמניסטית המציקה. הוא נשם לרווחה והלך לחפש את אחד המלצרים שהסתובבו עם מגשי השמפניה ברחבי הגלריה.
"היי, עוד לא סיימתי לדבר איתך ואתה פשוט הולך?!"
"אני מחפש אלכוהול" הוא ענה בעודו רץ אחרי המלצר.
כלשבסוף השיג אותו הוא לקח ישר שתי כוסות שמפניה לכל מקרה, אין לדעת מתי הוא יתקל בו שוב. הבחורה העקשנית המשיכה לעקוב אחריו.
"זה שהחברה יוצרת מצבים כאלה שנשים צריכות למכור את עצמן בשביל עוקבים ולייקים באינסטגרם על מנת להרגיש שהן שוות משהו, לא אומר שזה בסדר. היא בעצמה עוד לא הבינה שהיא נשמה סובלת".
הוא לגם את כל תכולת המשקה בשלוק אחד והחיוך חזר לפניו "כולנו סובלים אני חושב".
"אבל לפחות אותך אף אחד לא מנצל".
"אני לא בטוח לגבי זה…" הוא הציץ אל החלל השני היכן שפטר המשיך לנופף בידיו ולספר משהו בהתרגשות מול קבוצת העשירים.
הבחורה קלטה את המבט "איך אתה סובל את הפוץ היהיר והנפוח הזה? הוא כל כך מזויף והוא ימכור אותך ואת אמא שלו רק כדי להרוויח משהו. ומה הקטע הזה של החגורה הזהה שלכן? מה אתם ילדים ביסודי שמתלבשים אותו הדבר?".
הבחורה הייתה חדה ללא ספק. לאון התכווץ במבוכה. הוא קיווה שאף אחד לא ישים לב לחגורה המשותפת שלהם. הוא החל לשתות גם את הכוס השנייה.
"אה אז עכשיו אין לך מה לומר?"
"אף פעם אין לי מה לומר" הוא משך בכתפיו ולאחר מחשבה קצרה הוסיף "אה, בעצם רציתי לשאול אותך משהו. את נראת כמו בחורה אלגנטית שמשתתפת הרבה באירועים כאלה ומבינה אותם…"
"אם אתה מנסה להתחיל איתי, אני לא בעניין" היא ישר קטעה אותו.
הוא נבהל מאוד רק מעצם המחשבה על כך ולכן עמד ובהה בה בחרדה.
"נו דבר כבר, מה רצית?" היא הייתה תזיזתית ודיברה מהר. לא הייתה לה סבלנות לאנשים שתקנים שלא הביעו את מחשבותיהם מהר כמו לאון. הוא קצת התכופף לעברה, מכיוון שגם עם העקבים היא עדיין הייתה נמוכה יותר, ולחש במבוכה "למה כולם פה לבושים בשחור?".
תגובות (0)