שברי זכוכית 5

אם מהטלפון עוד אפשר היה להתעלם- מהצרחות של פטר, אשר הגיע במהירות שיא של כעשרים דקות לאחר פרסום הכתבות, כבר היה הרבה יותר קשה להתעלם.
"מה לעזאזל חשבת לעצמך כשסיפרת על היחסים עם הזונה ננסית הזאת?! ועוד על ניסיונות גניבה ממסעדות? אתה יודע שזה לא חוקי נכון?".
לאון ישב מכופף בפינת הסלון עם מבט מושפל בעודו מחבק את בקבוק הוויסקי. כמו ילד קטן שנוזפים בו, רק במקום הדובי היה הוויסקי כמובן. פטר המשיך לצעוק בלי לחכות לתשובה.
"אנחנו חיים במאה ה-21 אם לא שמת לב. זה כבר לא באופנה להיות רוק סטאר ולבלות עם פרוצות ולעשות קוקאין ולהרגיש שאתה גבר גבר. עכשיו יש פמיניסטיות בעולם! אתה יודע מה זה פמיניסטיות?! אלה נשים עם כוח והשפעה גלובלית אשר הולכות לקרוע אותך לגזרים. זה בדיוק מה שבעולם האמנות נלחמים בו עכשיו- הסטריאוטיפ של הגבר המאצ'ו שמנצל את כוחו מול הנשים המוחלשות והמסכנות. אם לא נטפל במשבר הזה כמה שיותר מהר ונעשה בקרת נזקים אתה תהיה היסטוריה! עולם האמנות לא רוצה יותר גברים כאלה".
"אני לא עושה קוקאין" מלמל לאון וניסה באופן מביך להוציא טיפות וויסקי אחרונות מהבקבוק.
"ולאף אחד לא אכפת כמובן שהזונה היפנית הזאת מנצלת אותך כמובן! אלפי דולרים בחודש הוצאנו עליה פלוס הדברים שהייתה משדלת אותך לקנות לה כל הזמן מעבר לתקציב הרשמי, אבל אתה חושב שלפמיניסטיות אכפת? שלעולם אכפת?! מבחינת כולם אתה עכשיו סתם גבר נצלן טיפוסי- הרוע שהעולם במאה ה-21 צריך להילחם בו ולעקור מהשורש".
עכשיו לאון באמת הרגיש לא נעים, הדבר האחרון שהוא רצה זה להיות יצוג עכשווי של שושלת ארוכה ובלתי נגמרת של גברים אשר מנצלים את כוחם לרעה. הוא באמת האמין שבינו לבין ליידי קנדי יש יחסי חברות אמיתיים. אפילו ברגעים כאלה של פריצת הסקנדל היא שלחה לו הודעה קולית בווטסאפ עם קישור לכתבה של בת דודתו אשר התחילה הכל.
"או מי גוד אני לא מאמינה! השם שלי הוזכר כבר ב22 כתבות וכאן הם בחרו בתמונה המוצלחת שלי מהאינסטגרם איפה שאני בשמלת רשת עם אבני סברובסקי ובדיוק חידשתי את הצבע בשיער, איזה כיף! עברו רק ארבע שעות בערך מרגע שהכתבה פורסמה וכבר עלו לי מספר העוקבים באלפי אנשים, היית מאמין?! אם הייתי יודעת שאני אקבל פרסום כזה הייתי כבר מזמן מדליפה הכל לתקשורת. בכל מקרה אני יודעת שאתה בטח עסוק עכשיו עם כל הבלאגן מסביב, פטר האפס כבר התקשר לצרוח עליי לא להתראיין לתקשורת בלי אישור ממנו, אז תתקשר אליי כשיהיה לך זמן לפטפט מתוק. אה, וקיבלתי הצעת מחיר מפתה ביותר למכור תמונות סלפי שלנו שצילמתי בזמן שישנת אז אני מחכה לעוד הצעת מחיר של העיתון המתחרה ובטח כבר בשעות הערב התמונות יצאו לאור. אל תדאג, זה לא משהו מוגזם מדי, עירום חלקי זה ה-הדבר עכשיו. נדבר אחר כך מתוק, שולחת המון נשיקות."
"בזמן שישנת? עירום חלקי?!" זעק פטר ונראה כאילו הוא עומד להיחנק מהאוויר של עצמו.
"ואוו לא היה לי מושג שזה קרה. טוב בדרך כלל אתה לא מודע לדברים שקורים סביבך כשאתה ישן".
"אתה רואה מה קורה כשאתה מסתובב עם זונות אסיאתיות תאוות בצע?!" פטר רק נהיה אדום יותר ויותר בכל רגע שעבר.
"אבל אתה הכרת בנינו" לאון הזכיר לו במהירות את הערב עם סוודר הכריסמס הקרוע ושקית בקבוקי הזכוכית.
"אבל זה היה אמור להיות ללילה אחד, גם שניים. מאיפה יכולתי לדעת שאתה והגמדה תהפכו להיות ל-BFF?!"
"אבל הינה ליידי קנדי לא כועסת, להפך היא אפילו שמחה ומחכה להצעת מחיר מפתה, אי אפשר לפרסם את זה כדי שכל האנשים והפמיניסטיות יראו שבעצם לא נגרם לה שום נזק?"
לפתע פטר הפסיק להתהלך בניורוטיות מצד לצד ברחבי החדר "יכול להיות שאתה צודק לשם שינוי, או בעצם לראשונה בחייך! נחכה שהזונה הקטנה תפרסם את התמונות ואז נצאה למתקפה נגדית- נגיד שהתמונות צולמו ללא ידיעתך ובעצם היא ניצלה אותך ופגעה בפרטיותך. זה לא חוקי לצלם תמונות של בן אדם לא ידיעתו ולפרסם אותן ללא ידיעתו".
"האמת שהיא כן הודיעה לי שהן הולכות להתפרסם…"
"זאת לא הנקודה" קטעה אותו פטר בהנפת יד "הנקודה היא שנוציא אותך כאמן תמים ומיוסר שהובן לא כהלכה, שנפל קורבן לניצול של אישה שפלה ומניפולטיבית. וכולם אוהבים קורבנות. במיוחד הפמיניסטיות. הן אמנם מעדיפות שהקורבן יהיה ממין נקבה אבל אם ננסח היטב את הפניה לעיתונות זה לגמרי יכול לעבוד". הוא החל לעשות להתקשר לאנשים בקדחנות.
"אבל זה לא מה שהתכוונתי אליו! אני לא מאשים ולא רוצה להאשים את ליידי קנדי בכלום. אי אפשר פשוט לסגור את הסיפור בקביעה שאף אחד לא ניצל אף אחד?"
"ממש ממש לא! ואתה גם תגיד בדיוק אבל בדיוק מה שאני אנחה אותך לומר לכתבים. לא מאמין איך הסכמתי לך מלכתחילה להתראיין בלי הנוכחות שלי במקום. טוב על טעויות משלמים פטר. מי כמוני יודע, אחרי שהתחתנתי עם הפרה הסכיזופרנטית הזאת".
ככה הוא תמיד היה קורא ללורנה, אשתו לשעבר ומיוצגת שלו לשעבר שהייתה דוגמנית ואמנית שעווה מפורסמת. פטר המשיך לזרוק משפטים מהירים לטלפון ולאון תהה לעצמו כמה זמן הוא עוד יוכל להמשיך ולא לענות לשיחות של אמא שלו עד שהיא תופיע בכניסה לביתו. הוא פחד מאוד לגלות את התשובה לכך ולכן החליט, לאחר 14 שיחות שלא נענו, להתקשר לאימו להתמודד עם גורלו האכזר.