הגשם הזה
אותה רוח סתיו
שנשאה את הגשם הזה
אזכור אותך לעד
שלכת הארד
אותן טיפות קטנות
שנשא הגשם הזה
אוֹהַב אתכן תמיד
את הענן הזה
משב־רוח כל־כך רך
האם מתישהו תדעך?
הרחובות הרטובים
נראים קצת עצובים בגשם הזה
טיפות־גשם כל־כך קטנות
לאן אתן הולכות?
האנשים נאנחים
אפילו קצת בוכים בגשם הזה
רוח רך, טיפות קטנות
הכל נצבע דמעות חמות
ומילה קדושה
מי שלא עמד תחת הגשם הזה
לעולם לא יבין זאת
עלי זהב, ניחוח סתיו
האם לבי פועם עכשיו?
האם אני אוהב אותך?
גם אם אכתוב שיר יפה
למי שלא עמד בגשם הזה
הוא לעולם לא יבין זאת
תגובות (3)
ממש מצא חן בעיניי. אהבתי מאוד את צירופי המילים. "שלכת ארד",מ "משב רוח רך", "ניחוח סתיו", "עלי זהב"…יש לזה תחושה כל כך חזקה שאני כמעט יכולה להריח את הריח של הגשם. אני מתה על הריח של הגשם…אני מרגישה כאילו אני ממש שם. ויש פה תיאורים כל כך יפים לתחושות יחסית יומיומיות. ממש הצלחת להדגיש מעט את המרקם והצבע של המילים. זה בטח נשמע לא הגיוני, אבל אני לאמ וצאת דרך אחרת לאר את זה.
אסוציאטיבי מאוד ל'דצמבר' של נתן אלתרמן ומשה וילנסקי:
אויר שקיעות, ניחוח דק,
הגשם זה עתה נפסק.
עלה ושוט והסתכל-
עד מה יפה היא התבל.
אני לא גזען, אני שונא את כולם.
לא הכרתי את השיר עד עתה, אבל עכשיו כשאמרת באמת יש לא מעט קווי דמיון. אני חושב ש"הלב רוצה להתעטש" הוא תמצית הרעיון.