אלבוס פוטר וחדר הסודות (ספרות חובבים על הארי פוטר) פרק 1

פרק 1
הסיבה שבגללה אסור לקוסמים אפלים להקים בית ספר

***
-גוּרוּ יקר, גמעתי מרחקים ונדדתי בין ארצות, כדי לשאול אותך שאלה.
-שאל, בני.
-כמה פאנפיקים יש על הארי פוטר?
-כמה גרגרי חול יש על שפת הים?
-הבנתי. תודה.
***

כפי שכולם יודעים, הכל התחיל לפני כמעט אלף שנה, בארבעה קוסמים די חזקים שלא עברו מימיהם הכשרה כלשהי בנושא חינוך, שהחליטו יום אחד להקים את בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. שמותיהם היו גודריק גריפינדור, הלגה הפלפאף, רוונה רייבנקלו, וסלזאר סלית'רין. ארבעת הקוסמים התיישבו באחד הימים כדי לדון בשאלה איזה מין תלמידים הם היו רוצים ללמד בבית הספר החדש שלהם.

גודריק גריפינדור היה הראשון לדבר באותה הישיבה, משום שהוא היה גם זה שאירגן אותה, וגם אירח אותה בביתו. הוא החזיק בדעה כי תלמיד ראוי הוא תלמיד הניחן בתכונות נעלות כמו אומץ לב, עזות רוח, וגבורה.

רוונה רייבנקלו השתעלה קלות והזכירה לו שמדובר בבית ספר, למען השם, ולא במועדון דו־קרב ברברי. היא טענה כי באופן טבעי, אל בית הספר יתקבלו תלמידים שברצונם להשכיל וללמוד. קוסם צעיר שניחן בסקרנות טבעית ובתשוקה ללימודים, כך טענה, הוא לבדו ראוי להיקרא תלמיד.

הלגה הפלפאף ציינה בנימוס רב בפני חברתה רוונה כי ברוב המקרים, ילדים בגילאי אחת עשרה עד שבע עשרה לא ששים כל כך ללמוד או להשכיל. כמובן, תמיד ישנם יוצאי הדופן, אבל לא יעלה על הדעת שנשאיר את כל הילדים העצלים או רפי השכל מחוץ לתמונה. הם, אחרי הכל, אלה שזקוקים להשכלה ראויה יותר מכל. היא הזעיפה פנים אל גריפינדור, שאמר שאם היא רוצה להקים את בית הספר הקסום לרפי השכל, שיהיה לה בהצלחה. היא היטיבה את משקפיה על עיניה והטעימה כי יש, לדעתה, תכונות אחרות חשובות שהיא מצפה למצוא בתלמידיה, תכונות שישפיעו על הממד החברתי בבית הספר; נאמנות, טוּב לב, חריצות… גודריק חשב מעט, ואז הנהן בהסכמה ואמר שיש דברים בגו. רוונה הרימה לעברה גבה מתנשאת משהו ואמרה כי 'חריצות' היא תכונה שהיא עצמה כבר ציינה, אבל הלגה הסבירה בנועם כי יש הבדל משמעותי בין תשוקה ללמוד לבין חריצות. רוונה עדיין החזיקה בדעתה הקודמת, אבל נראה היה שגריפינדור נוטה להסכים עם הלגה, למרות שהוסיף כי גבורה ועוז רוח הם בכל זאת תכונות הכרחיות.

סלזאר סלית'רין שתק. שלושת הקוסמים הפנו אליו את מבטם, וגודריק גריפינדור שאל את חברו מה דעתו. סלזאר משך בכתפיו ואמר בפשטות: טוהר דם.

שתיקה רועמת נפלה על חדר הישיבות שבביתו של גודריק, ושלושת הקוסמים הביטו זה בזה בהבעה מעט נבוכה. סלית'רין הישיר את מבטו אל חבריו ושאל האם יש בעיה. הלגה אמרה בנחת שטוהר דם… ובכן… זה לא בדיוק מה שהיית מכנה 'תכונה', נכון? זה יותר… מוצא. סלית'רין הנהן, והסביר שלדעתו רק תלמיד שדמו טהור מקבל את הזכות ללמוד בבית ספר לקוסמות. גודריק, שהיה חצוי דם, ורוונה, שהייתה בת מוגלגים, הזעיפו פנים אל עבר הקוסם. גריפינדור לא היה יכול להאמין למשמע אוזניו. כלומר, הוא ידע שלסלזאר היו כמה רעיונות מטופשים בנושא, אבל הנחרצות שלו הפתיעה אותו. אחרי הכל, שני הקוסמים היו ידידים קרובים עוד משחר ילדותם. מרוב הלם הוא לא הצליח לדבר. רוונה, לעומת זאת, שאלה בחדות את עמיתה מה, לדעתו, ההבדל בין קוסם טהור דם לבין שאר הקוסמים. הלגה הסכימה עם חברתה, והוסיפה שאין, לדעתה, תכונות אופי אחרות שמאפיינות את טהורי הדם.

כעת סלזאר הסיר מעליו את מסכת האדישות, השעין את ידיו על השולחן, הישיר מבט אל הלגה ואמר לה שאם היא רוצה תכונות, אז הנה לה תכונות: נחישות, עוצמה, נטייה טבעית לכוח; הכוח, העליונות של הקסם, אלה הדברים שקוסם טהור דם שואף אליהם מטבעו. אלה תכונות שעוברים אצל שושלות הקוסמים בדם. הדם שלנו הוא מה שמבדיל אותנו מהמוגלגים, הוא מה שהופך את בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות לרלוונטי. קסם מתפתח בצורה הרבה יותר חדה כשהגנים התורשתיים מעודדים אותו. אם בית הספר הזה יתמלא בקוסמים שאין בהם את התכונות האלה, את התורשה הקסומה שמחזקת אותם כקוסמים, בית הספר לא יממש את הפוטנציאל שלו. ומבחינתו, כך אמר, תלמיד שאין בו את התכונות שמאפיינות את טוהר הדם, שלטענתו היו התכונות הקסומות המקוריות, לא ראוי להשתייך לבית הספר שלו.

גודריק גריפינדור ענה על כך בכמה מילים שלא נכתבו בספרי ההיסטוריה, מחמת הצנזורה.

הלגה הפלפאף נאלצה להודות שיש משהו במה שגודריק אומר.

רוונה רייבנקלו הנהנה לעצמה בשקט ואמרה שיש משהו גם במה שסלזאר אומר.
גודריק והלגה הביטו בה בהפתעה גמורה, כמו גם סלזאר עצמו. היא הסבירה שאכן ישנן תכונות מסויימות, כמו אלה שהזכיר מר סלית'רין, שעוברות בתורשה במשפחות טהורות הדם. תכונות שהיו אפילו חיוביות, כמו שאפתנות, נחישות, תחכום ומוח יצירתי. אבל, היא הוסיפה ואמרה, לרמת הקסם אין קשר לדם. אי אפשר להמציא עובדות יש מאין, כך אמרה. זה בפשטות לא נכון. כמו כן, יש עוד תכונות המשויכות למשפחות טהורות הדם, תכונות אופי הרבה יותר מדאיגות, כמו החיבה היתרה שהם רוחשים לקסמים שנחשבים לאפלים. כשאמרה זאת היא שלחה מבט רומז לעבר סלזאר, שהגיב בפנים זועפות והציע שתוציא את אפה הגדול שלא כדרך הטבע מהמחקרים הקסומים שהוא עורך בביתו.

כאן גריפינדור התעשת מעט, ויצא לטובת חברו, כשאמר שדווקא בעניין הזה הוא לא מסכים איתה, ושאין שום בעיה עם קסמים אפלים. התעסקות בהם, כך אמר, לא מגדירה את אופיו של האדם או הופכת אותו לפחות ערך, על אף השם שיצא לקסמים מהסוג הזה. קסמים אפלים הם בסך הכל תחום קסמים שעוד לא נחקר לעומק, וכל תחום שכזה ראוי להיחקר, והאמת היא, אמר גודריק, שהוא דווקא ציפה מרוונה שתסכים איתו על כך. אבל, הוא מיהר להוסיף לפני שסלזאר או רוונה הספיקו להגיב, כל שאר הדברים שאמר סלזאר הם קשקוש מוחלט. לא נעניק העדפה למשפחות עם ייחוס טוב יותר, כך אמר. בית הספר שלנו יפתח בפני כל מי שראוי ללמוד בו, וזה הכל. למשפחה או לדם אין שום קשר לזה, אף פעם לא היה שום קשר לזה, ואין שום סיבה שיהיה אי פעם קשר לזה. סלזאר לא אמר כלום, אלא ישב ושתק, כאילו העניין כבר חתום. הוא אפילו לא רצה להתפשר על הרעיון, כמו שהציעה הלגה.

גודריק הכריז שמאחר וכל חברי האספה מצביעים נגדו, הצעתו של סלית'רין נפסלת. סלית'רין אמר שהם כולם בורים גמורים שמפחדים להביט למציאות בעיניים, וכשרוונה בקשה אותו לסדר, הוא הישיר אליה מבט ופלט: "בוצדמית."
שרביטים נשלפו כהרף עין מכל צד בשולחן. גריפינדור שלף את שלו ראשון, מכוון אותו על ידידו. שרביטו של סלית'רין כבר היה מכוון אל ליבו של גודריק עוד לפני שהספיק מי מהם למצמץ. בתגובה שלחה רוונה את שרביטה לכיוונו של סלזאר, שהביט בה במבט מאיים. הלגה שלפה את שרביטה, מבלי לדעת על מי מהם היא רוצה בכלל לכוון אותו. במקום זה היא הסבירה בנועם שאם הם לא מתיישבים מיד וממשיכים את הישיבה כמו בני אדם מתורבתים, היא תשלח את כולם לאבדון. רגע אחד חלף, ואז סלזאר הנמיך לאט את שרביטו, מתיישב בחזרה על כיסאו מבלי להתיק את עיניו מגודריק. הלגה ביקש מרוונה להתיישב בחזרה במקומה, והיא עשתה כן, מבלי להוריד את שרביטה ממצב כוננות. גם אתה, גודריק, אמרה הלגה.

גודריק גריפינדור ירה סילון קסם אל עבר סלזאר סלית'רין.

הכל התנהל במהירות שיא, בתנועות חדות ומדויקות. סלית'רין חסם את הקסם של גריפינדור, בעוד גודריק שולח עוד ועוד סילוני אור לעברו, קורא בכעס עוצמתי להשחית, זועם על כך שסלזאר העז לנבל את פיו, ועוד בביתו שלו. הפלפאף שלחה קסמי מגן שנועדו להפריד בין השניים, אבל סלית'רין שבר את כולם בהינף שרביט. רייבנקלו הטיחה את סלית'רין אל הקיר בניד שרביט קצר ומדויק, שמנע מהקוסם האפל להטיל כישוף על גריפינדור. קיר הלבנים נשבר מעוצמת המכה, וסלית'רין, שהיה אמור לאבד את הכרתו לו היה קוסם רגיל, קם מיד והניף את שרביטו בתנועה גדולה ומאיימת, בעוד חזיזי ברק ניצתים בקצה השרביט.

פיצוץ אדיר של אש וברקים מוטט כליל בתור רגעים מספר את אחוזת גריפינדור. ארבעת הקוסמים המשיכו להילחם, כאילו כלום לא קרה. עוצמות הקסם שהתנהלו אז, באותו הקרב, היו הרסניים ברמה יוצאת דופן. כל העולם כמו עמד דום אל מול הקרב אדיר הממדים שהתנהל בין סלזאר וגודריק, בעוד רוונה והלגה מנסות ככל יכולתן לעצור את הטירוף. הקרב התנהל במטחי פיצוצים, נע בין שמים לארץ, קרב שבו כל קוסם הוא החזק והמיומן ביותר שיש. הקרב, כתוצאה מכך, נערך במשך שעות. על גבי שעות, והיה יכול, כנראה, להימשך עוד ועוד עד קץ כל הימים. כשסלית'רין, בשלב מסוים בקרב, נעץ בגריפינדור מבט רצחני, ואמר בשקט, כמעט בלחישה: "אבדה קדברה", הפלפאף העיפה מידו של סלזאר את שרביטו עוד לפני שהלחש הספיק לעזוב את השרביט ולנוע אל היעד שלו. הלחש שאז הטילה הלגה, בכל עוצמתה וכוחותיה, הגיע מהשמיים ומהארץ בו זמנית, מאיר את כל האזור באור צורב ומסנוור. כל ארבעת הקוסמים נפלו על הארץ, נטולי שרביט ותשושים. הכישוף שהטילה הלגה מנע מכל אחד מהקוסמים להטיל כל לחש או קסם על השני. זה היה קסם כל כך עוצמתי, עד שהחריב לחלוטין כמעט את כל האזור. (כך, למקרה שמישהו תהה, נוצר מכתש גודריק.)

לכל ארבעת הקוסמים לקח הרבה מאוד זמן להתאושש מהקרב. המחלוקת רק העמיקה ככל שהזמן עבר. חברויות נגדעו, בריתות הופרו, עידן שלם של קסם היה תלוי על בלימה. סלית'רין הורחק מאחוות הארבעה. בית הספר הוגוורטס החל להפוך מחלום רחוק למציאות. המבנה הוקם תוך זמן קצר. סלית'רין חזר, שנה אחרי הקרב, אל האחווה. נראה כי יריבות אמיתי בין קוסמים כל כך חזקים וכל כך חכמים לא יכולה להתקיים לאורך זמן, בלי קשר לרמת השוני בניהם. שיחות הפשרה בינו ובין שאר הקוסמים היו שקטות מאוד, קצרות והניבו תוצאות. סלית'רין יוכל, על פי הפשרה, לקחת חלק בהקמתו של בית הספר, ואף לקרוא לאחד הבתים על שמו. עם זאת, מצנפת המיון לא תברור לבית סלית'רין את טהורי הדם בלבד, אלא רק את התלמידים שניחנו בתכונות האופי אותם הזכיר סלזאר. תנאי הקבלה לבית הספר לא יתחשבו בטוהר דם, וכל ילד או ילדה בעלי כוחות קסם יוכלו להתקבל להוגוורטס. כמו כן, סלזאר סלית'רין לא יחזיק בשום משרת הוראה בבית הספר, כעונש שהטילה עליו הפלפאף על ניסיון הרצח הברור של גריפינדור. להגנתו טען סלזאר כי הוא ידע שגודריק מספיק חזק כדי להתחמק כראוי מהקללה, והיא לא באמת נועדה להרוג אותו. טענתו נדחתה.

לפני שאירוע הפתיחה הרשמי של בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות התחיל, ממש אחרי סיום בניית בית הספר, סלזאר סלית'רין נעלם.

שלושת הקוסמים הגדולים, שנתבקשו לתת דין וחשבון על היעלמותו של חברם -אחד מארבעת הקוסמים הגדולים ביותר בהיסטוריה- טענו שהוא מת. הוא היה זקן, כך אמרו, והוסיפו כי הוא תמיד רצה ללכת למקום מרוחק ומבודד כדי להיפטר מן העולם בשלווה, וזאת הסיבה שגופתו לא נמצאת. אבל שמועות, כהרגלן, נפוצות מהר הרבה יותר מהגרסה הרשמית של הסיפור. תוך זמן קצר נפוצה האגדה על חדר סודי שבנה סלית'רין בהוגוורטס, חדר שמכיל בתוכו מפלצת איומה, חדר שרק יורשו האמיתי של סלית'רין יכול לפתוח ולשחרר את הזוועות שבו על כל תלמידי הוגוורטס שאינם ראויים ללמוד בו, לפי סלית'רין. שלושת המייסדים הנותרים הכחישו את קיומו של חדר זה, וטענו שבכל מקרה 'חדר הסודות', אם היה קיים, היה מבוסס על תכנית מטופשת מכמה סיבות. ראשית, התכנית מבוססת על ההשערה כי סלית'רין פשוט סמך על כך שיורשו יצליח למצוא את המיקום המדויק של החדר, כשכל שאר המייסדים לא הצליחו למצוא את מיקומו. שנית, במקרה שסלזאר אכן בנה חדר כזה, עם הוראות מפורטות שלא קיימות לגבי השימוש בו, הוא מסתמך על ההנחה חסרת הבסיס שיורשו יתמוך כמוהו בתורת טוהר הדם ולא, לדוגמה, ימצא את החדר, יפעל בהיגיון, וישמיד אותו. שלישית, אם סלזאר בנה את החדר במטרה שיהיה סודי, הוא אמור היה להניח את ההנחה חסרת ההיגיון ששאר המייסדים לא ימצאו אותו לפני היורש שלו. יתרה מזאת, לסלזאר סלית'רין לא היו ילדים. מסיבות אלה ואחרות, פשוט לא אפשרי שחדר הסודות אכן קיים.

כמובן, ברבות השנים אגדה זו התאמתה על ידי יורשו של סלית'רין, לכאורה, טום ואנדרולו רידל -הידוע גם בתור הלורד ווֹלדמורט- ומאוחר יותר על ידי הארי ג'יימס פוטר, שהביס שנים אחר כך את הקוסם האפל. בעקבות חשיפה מדהימה זו חדר הסודות נסגר, ואף על פי שלא היה ביכולתם של מנהלי בית הספר הוגוורטס להיפטר מהחדר כליל, לחשי הגנה למיניהם הוטלו סביב חדר השירותים הנטוש שימנעו מתלמידי בית הספר מלהתקרב אל החדר האגדי, שלמרות ההוכחות הברורות לכך שהוא קיים, וסוד המפלצת השוכנת בו נחשף, אף אחד עדיין לא ממש הצליח להבין למה סלית'רין בחר לקרוא לו 'חדר הסודות', בלשון רבים.

*מאת asaf*