קופסאות

מחשבות רגשות הרגלים
אנחנו עוטפים וממיינים
על עצמנו מקלים
או בכלל מקשים

דולפים היגיון מנסים ללמוד
דיוק שאבד ואובד לנו עוד
מותנים כמו כלב לצלילי פעמונים
ע"י עצמו ע"י המונים

מונים וסופרים הבעות פנים
מחשבים מתקשרים יודעים לא יודעים
כל כך הרבה עושים
רק כדי להקל על עצמנו ועל אחרים

וכל רגע הוא בפני עצמו
מה שיבוא יבוא בעיתו
דיצה מרמור דורות לבכייה
שב בבית עד תעבור ההפוגה

והפאזל מתבהר
מתאלחש מחדש
קשקשי המחר
נשל הנחש

פרוץ רגום דף חלק נתון לפרשנות
הרוב יקבע מה נכון
ייקבעו פה אמיתות
שנקבל או לא ונאבק, אך בסוף
איננו חזקים מספקים ונחנק
או נכנע
לא נרים קול זעקה
נשיר בלב תפילה קטנה
ברכב הפרטי שלנו נסע
ונמתין לרגע שקרי של שלווה חמלה דיצה או ענווה
ותמיד תמיד נדע
זה לא שלי ולא שלה
זה סתם עוד רגע
העיקר שהוא לא בקופסא