שונה ומיוחד פרק 1

חלמתי שאני הולך בין עצים ביער אפלולי,היה שם קר שהרגשתי שהוא חודר את מעילי העבה וגורם לגופי לרעוד מי קור.
זה לא הזיז לי כבר,רציתי להשאר כן ולמות מקור מאשר לחזור למקום המגעיל הזה ששופטים אותך בגלל מוצאך ולא מי שאתה.
לפתע בלי אזהרה מוקדמת הרגשתי את עצמי מתקטן והופך לילד,אני שהייתי בגן
לפתע היכה בי גל שלזכרונות עצובים ובמיוחד היום הזה,היום הזה שישבתי בארגז החול ושיחקתי לבדי כי אף אחד לא רצה להתיידד עם מישהו שנולד מתוצאה של רומן בין העוזרת לאדון הבית,אם זה היה תלוי בי לא הייתי מתנהג כך לאף אחד אך כל האנשים בעיירה הזאת מעניין אותם מעמד,כסף ובגדים
בחיים זה לא עניין אותי כל הדברים החומריים האלה כי בגדים,מעמד וכסף לא משנה כלום עם אין חבר אמיתי,
המשכתי לשחק במשאית שאבי קנה לי,האדם היחיד שאוהב אותי למרות שאני טעות 
ואמא שלי? אמא שלי חזרה לקוריאה ועכשיו היא סוכנת של להקה מפורסמת,היא נטשה אותי אך אותי זה כבר לא עניין אני רגיל לזה שכל אחד שמתקרב אלי בסופו עוזב אותי חוץ מאבי שהיה איתי שם ושימש לי כמודל לחיקוי.
הוא סיפר לי שהוא ניתק קשר עם המשפחה שלו רק כי הוא לא אהבשאמרו לו ״תמסור אותו לאימוץ הוא רק יעשה לך שם רע״ או ״מה מצאת במשרתת הזה״
אך הוא תמיד היה שם ולא עזב אותי לרגע .
לאחר ששיחקתי במשאית קבוצת ילדים התקרבה אליי והתחילו להעיף חול לפרצופיולקרוא לי בשמות כמו ״אתה טעות״ או ״ילד מכוער ״
למה אנשים כלכך רעים?זה לא שעשיתי משהו
ואז פתאום משום מקום ילדה קטנה יצאה בין שיחי היער והושיטה לי את ידה
היא הייתה יפה, היה לה שיער שטני ועיניים מלוכסנות בצבע אפור בהיר ושפתיים ורודות ועור לבן וחלק כמוני,היה לי הרגשהשהיא ממוצא כמוני אך לא ראו את זה ראו רק ילדה טיפוסית אך היה משהו בחיוך שלה שכבש אותי כל פעם מחדש.
הושטתי את ידי והיא החזיקה אותה בעדינות ועורה הנעים למגע גרם לי לרוגע בגוף ולפתע חזרתי לגוף האמיתי שלי,ילד בן 17 .
״היי״היא אמרה בקול נעים שגרם לי לזרם בגוף ״היי״ אמרתי בלחישה שאני סבור עם בכלל שמעה את זה "אל תהיה עצוב אני תמיד היה איתך ״ הבטתי בפנייה היפות ״למה את מתכוונ..?״ אך היא נעלמה כמו הרוח ורק לחישה נשמעה ״אנחנו ניפגש בקרוב ועכשיו קום אתה מאחר״ רגע מה ?מי את ? אך לפתע שמעתי צילצול מחריש אוזניים ופקחתי את עיניי וראיתי את המשרתת או קולט מסתכלת עלי בחיוך וחושפת קמטים בפנייה ״קים אתה צריך לקום או שתאחר לבית ספר״ קמתי במהירות והלכתי לארון והצאתי בגדים ורצתי למקלחת.
שטפתי פנים וצחצחתי שיניים והתלבשי את הבגדים שבחרתי שהם גופייה לבנה חולצה משובצת כחול אדום פתוחה וג׳ינס שחור מעט צמוד וונעלי נייק גבוהות בצבע שחור.
הבטתי במראה שבה השתקף נער בן 17 שרירי עם שיער חום ארוך ועיניים ירוקות
תמיד קולט אמרה שיש לי יופי כמו של כוכב קוריאני ״אתה מתכוון ללכת לבית ספר או להשאר ולהביט במראה״ קולט אמרה וצחקה
היא הייתה בת 40 והייתי גם קוריאנית ושימשה לי כאמא,היו לה עיניים חומות כהות ושיער שחור ופה ושם כמה שערות אפורות צצו.
יצאתי מהאמבטיה שלי ורצתי לכיוון הבאגי שאבא שלי קנה לי לא מזמן,שמתי את התיק בכיסא שלצידי,חגרתי והתנעתי את האוטו.
כעבור כמה דקות בודדות הגעתי לבית הספר ורצתי לכיתה,פתחתי את הדלת וכל המבטים הופנו אליי ״אז אדון נייט מה התרוץ הפעם לאיחור?״
״התעוררתי מאוחר״ אמרתי ואז בריטני,הפאקצה של השיכבה אמרה ״בטח אין לו כסף לממן שעון מעורר״ וכולם צחקו למרות שזה היה ממש דבילי ולא מצחיק אבל היא הכי מקובלת אז מתחנפים אלייה.
״בריטני תרגעי ומהר וקים שב במקום ותנסה לא לאחר בבקשה״ אמרה רינה,המחנכת.
היא הייתה אחת מהאנשים שהייתה לצידי ולא צחק עלי ועוד כמה מורים אבל הם עושים את זה כי כנירא משלמים להם אבל היא?היא מורה טובה,
״טוב כמו שאמרתי לפני שקים נכנס לכיתה מגיעה אלינו תלמידה חדשה מאוסטרליה״ נשמעו לחשושים ״מה היא עשתה באוסטרליה?״ אמרה בקול מתנשא האופייני לה
״אבא שלה איש צבא ולכן הם עוברים מידי פעם והיום היא מגיעה אלינו לתיכון ״רודקס״ שבלונדון״ אך דפיקות בדלת נשמעו ברקע והפריעו לדברי המורה.
רינה ניגשה לדלת ויצאה החוצה ולאחר כמה דקות היא נכנסה עם ילדה מדהימה ביופיה היה לה שיער שטני ועיניים אפורות כמו ענני הסערה אך מבט חם 
״כולם תכירו את רוני התלמידה החדשה מאוסטרליה״
״מאיפה היא מוכרת לי?״ זה המחשבה היחידה שעבר לי בראש באותו רגע