גורל?
רוצה את זה ורוצה את זה
אבל בעיקר לרצות לא רוצה
עדיין רוצה על שתיים צועד
מהפח אל הפחת לא מעודד
תקוע מאוד ולזה מאוד מודע
תקוע בתוך אותה הצרה
יודע גם מה ואיך צריך לפעול
רץ חזרה לירכה של אימי
אין אומץ, העיקר לא ליפול
וככה אפשר חיים שלמים להעביר
לא כאן לא שם
לא כישלון מזהיר
אך גם לא הצלחה בעיניי או בעיניי אחרים
שכנים חברים מכרים והורים
או שזה סתם עוד תירוץ ואני כאחד האדם
שסתם מפחד להתרסק על אפי החם
תוהה וטועה מה כדאי רצוי וראוי לעשות
ללכת לעבוד ? ללכת ללמוד? לנצח לרדוף אחרי עוד פות
או מסיבה או איזה רגע אחד כזה נצחי בזמן
כזה שאני מרגיש שלא יחלוף לעולם
כי המחר תמיד מגיע ואיתו אותה המועקה
של אני לא יכול או לא רוצה והאם יש בכל סיבה להתבונן באותה ההבדלה
התחושה היא אותה התחושה
וכנות עצמית בלתי מושגת כי הריי אני עיוור
עיוור לעצמי לרצונתיי לגאוותי
מהם לא משחרר
והכל כמובן הוא מנגנון הגנה
מנת חלקם של פחדנים רבים מסתתרים מסיבה ותוצאה
חיים להם באמצע באזור של נוחות
שעם השנים מצטמטם והופך לאזור הלחות
לחות בלתי נסבלת של זיעה קירה בלילות חמים
חמימות שקרנית ולא מושגת רק בעזרת סמים מסוכנים שונים
שונות שנמצאת בראשי אבל ברור שאייני מיוחד
יחודיות של דור שלם שאת הקוף לא מסוגל להוריד מהגב
גב כלכלי אין סופי שבא לתת רשת הצלה
הצלה שכזאת ההופכת את החיים לקללה
כי אין חייב אין חובה אצלי הכל אפשר
גם לשבת בחדר שישה ימים לאונן לעשן ןלדמיין את מחר
מחר חדש כזה
שבו יש לי ביצים
ללכת לטרוף עולם שמזמן אותי לא מזמין
כי אמרתי לו כבר לא
200 אלף פעמים
כי חשבתי שאני יותר מידי טוב למשחקים של אנשים
אז אם מי אשחק
נשאר לי רק עצמי
בלי אתגר בלי חלום
באמצע אשאר עימי
ואין את מי להאשים
העולם הוא צדפה
מסתכל עלייה היא עליי
אני הבננה היא הקופה
גם אין פה סוף טוב
החלטה אני לא אקח
אשאר פחדן לנצח
אל הפחת אל הפח
וידי לא משגת
נשאר לי רק ראשי
לבנות לי שם שקר
שייפייס אותי עם עצמי
כי הפער הזה בין מה שאני למה שאני רוצה להיות
הוא הפתח לכל תקוותיי
אך בעיקר גם לכל הצרות
לצמצם לצמצם
לצמצם שורות
עוד סדר עוד עבודה לקום בבוקר לחופש לא נולדתי לחיות
והכל שטויות
כל כך שטויות
כי באמת זה עיניין של החלטה
לחיות בשלום עם הלוזר שאני
ולחייך אליו מכל הלב במראה
אם זה במשרד אפור ואורות פלורסנט
או על אי בודד שם אחייה בחטא
גם באיזה פרבר אם אישה לא כל כך יפה
או בכלל שני מטר מתחת לאדמה
ולמה הכל קיצון
למה שחור לבן
קום בבוקר תעשה משהו
אין סיבה שתשמח כל הזמן
כי החיים הם לא פיקניק אין מה לעשות
כבר לא בן 22 מספיק לרדוף אחרי פות
אז איזה עיסוק מעניין שאיתו אפשר להעביר את היומיום
עם רגעים של אושר בהפסקות צהריים בחופשות או סצם לקראת ערב בערות שהיא חלום
קצת משעמם ובנאלי אני יודע
אבל כזה גם אתה
אז שחרר מותק וקבל את גורלך
סאמק
תגובות (1)
אהבתי את השיר. התחברתי מאוד לנושא. בצד השלילי הרגשתי שלא כל השיר באותה רמה – היו שורות מוצלחות, היו כאלו שפחות, אבל כן הצלחת לבטא את הרעיון המרכזי בצורה יפה. הייתי מתייחס לזה כמו טיוטא ממש טובה, וממשיך לעבד את זה, עד שהיה מתקבל שיר ממש יפה. אני מרגיש שזה בהישג ידך.