סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 70:))

שלחתי לו כמה הודעות שבהן אני שואלת איפה הוא ומה הוא עושה עם מלא לבבות, אוח אני כזאת רכה. אני צריכה להיות קצת יותר קשוחה. קצת יותר-

הבית היה ריק, אמא ואבא בעבודה, היילי אצל לא יודעת מי.. וזה לא ממש מעניין אותי עכשיו, הארי מעניין אותי.
פתאום- דפיקה בדלת.
קמתי ופתחתי את הדלת
הוא התנפל עלי בנשיקה מתוקה על השפתיים ניסיתי להתנתק ממנו והצלחתי
"התגעגעתי אלייך אתמול."
לא הגבתי מיד והארי הסתכל עליי בבלבול.
"לא התגעגעת אליי גם?"
-"מישהי ענתה לפלאפון שלך"
הוא הסתכל עלי בעיניו הירוקות והנוצצות בלי להוציא מילה מהפה.
-"הארי אני לא רוצה להיפגע" נשברתי, התחלתי לבכות, הוא חיבק אותי וישר הרגיע אותי -"מה פתאום!"
-"בייב סתכלי עלי אני לא בוגד בך אני נשבע לך עם החיים שלי."
"לא בגלל שהיום מישהו התחיל איתי בסופר ואני יודעת שזה המקום הכי לא אבל אמרתי לו שיש לי חבר, אם ידעתי שזה מה שהולך לקרות אז הייתי מביאה לו את המספר שלי." דיברתי כל כך מהר, לא היה לי איך לנשום אפילו והמשכתי לבכות, הוא הסתכל עלי וקם.
-"כי זאת פשוט הבעיה שלך, אם היית יודעת שמישהי הולכת לענות לפלאפון שלי היית עוברת לבחור אחר. אין לך רגשות?!"
"זהו שכן יש לי פאקינג רגשות אתה מדבר על עצמך אולי ואתה לא שם לב?" צעקתי
-"אולי תתני לי להסביר מי זאת ולמה היא עונה לפלאפון שלי את קופצת כל פעם כשאת שומעת בנות והארי ביחד."
"כי אתה לא מבין שאני מאוהבת בך ותמיד הייתי מאוהבת בך וכל הזמן הזה שאנחנו מכירים רק היית יוצא עם בנות מול העיניים שלי ונמאס לי שאתה לא שם עלי"
-"את לא מבינה אותי."
"אז תסביר"
-"את לא נותנת לי להסביר שום דבר. יודעת מה, אני מרים ידיים אני הולך לכי לזה שהיה בסופר או לכי תתחילי עם אחרים פשוט תעזבי אותי."
"אתה ניצלת אותי!"
הוא קם ועזב את הבית, ובדיוק בטיימינג המושלם היילי הגיעה הבית.
-"מה אמרת להארי? הוא נראה כועס."
"כלום.." טמנתי את ראשי בין הכריות.
"הוא פשוט חושב שהוא יכול לנצל אותי מתי שהוא רוצה ונמאס לי מזה."

-"כן אבל את מכירה את הארי, הוא צריך תשומת לב עכשיו." היא שיפשפה את מצחה,
"אז שמישהי אחרת תתן לו קצת. למה אני צריכה להיות רק משחק? אני רוצה להיות בשבילו משהו."
-"את הכל בשבילו, נו." היא שלחה אליי את ידה, "בואי, נלך להתנצל."
"אני לא זזה, אם כבר הוא זה שצריך להתנצל."
-"איזו קשה את."
-"למה?! אני לא עשיתי שום דבר לא בסדר."

צעקתי וברחתי החוצה, מתקדמת בכעס לכיוון הבית של ג'יי,הוא פתח את הדלת לפני שאפילו דפקתי.
-"אני כאן כדי לעזור, שמעתי שרבת עם הארי."
התיישבתי על הספה, מביטה מסביבי- לא היה אף אחד בבית. לפחות ככה זה נראה
-"מה קרה? רוצה לספר לי על זה?"
הוא הניח את המגש פיצה על השולחן והתיישב לידי
"ישנתי עם הארי." הפנתי את מבטי אליו
-"ישנת-?" הוא ידע למה אני מתכוונת, -"נתתי לו את כל כולי והוא הולך ופאקינג בוגד בי."
"נתת לו להסביר?"
-"לא" אמרתי בישירות.
"למה לא? ואם היה לו הסבר הגיוני ו-"
-"כי אני מכירה את הארי בערך מגיל שנתיים, נולדנו ביחד. ולהארי אין הסברים הגיוניים."
"אל תיהי כל כך בטוחה בזה שהוא הלך ובגד בך,"
-"אני לא יודעת מה לעשות אני פשוט לא יודעת מה לעשות."
"תדברי איתו תשבי איתו ותקשיבי לו, אולי בכל זאת יש לו הסבר הגיוני. אם הוא באמת אוהב אותך הוא לא ילך למישהי. בצדק יש לך סיבה להתעצבן זה מתוך קנאה אני מבין אבל תתני לו להסביר."
הכנסתי את המילים האלה טוב טוב לראש. אולי באמת יש לו הסבר הגיוני?
אני צריכה לתת לו עוד הזדמנות? כמה עוד הזדמנויות אני צריכה לתת לו.

חיבקתי את ג'יי והודתי לו, חברים באמת צריכים להיות שם מתי שצריך.