מכתב ל”חברה”
היי,
ממה שאני מבינה בזמן האחרון אני אומרת ועושה דברים שמעצבנים אותך או נשמעים לך לא מדויקים. הייתי רוצה לשמוע על זה עוד, אבל לא בדרך המזלזלת שאת מדברת אליי בה.
אני מרגישה שאת פוסלת כל דבר שאני אומרת, בין אם מה שאני אומרת לגיטימי או לא, בצורה שבדרך כלל פוגעת. ולא, אני לא רגישה מידי, אני לא היחידה שחושבת שאת מדברת אליי מזעזע.
אני מצטערת שאנחנו לא חברות טובות כמו פעם. אני רוצה להגיד לך שזה כואב לי, אני רוצה למען האמת לצרוח עלייך, אבל אני מאוד אוהבת ומכבדת אותך, וגם רציתי להימנע מלהגיד דברים שאני מתחרטת עליהם.
אני לא מושלמת, אני לא יודעת הכל, אני לא תמיד אומרת את הדברים הנכונים או המדויקים, אני לא תמיד באמת מצחיקה, אני לא תמיד הרבה דברים! אבל אני גם לא ראויה ליחס מזלזל ומגעיל כמו שאני זוכה אליו ממך.
יש דרך להגיד דברים, וגם אם קשה להגיד אותם, הם פוגעים פחות והמסר עובר בהם יותר טוב. מעולם לא השתמשתי בדברים שאמרת כדי להוריד ממך או להוציא אותך רע ליד אחרים. אם את לא מסכימה איתי זה בעיה שלך, אני לא חייבת לך כלום וזאת הדעה שלי.
נמאס לי להתחמק מלהגיד לך את זה, כנראה שאני מפחדת לריב איתך. אני לא מתכוונת להיכנס לחרא הזה בגללך, ואני לא אתן לשיט "הלא מאובחן" שלי לעמוד לך בדרך! עברתי מספיק בשביל שאני אדע לעשות בשכל, כלומר להפסיק לחטוף כדורים שקטים ממך, כלומר להמשיך להיעלב מדברים שאת אומרת ולא להגיד לך על זה שום דבר.
את חושבת שאת יודעת יותר טוב ממני על עצמי, אבל את טועה! אני לא מכירה את עצמי במאה אחוז, מה שאומר שאף אחד לא, מה שאומר שאין לך את הזכות להסיק עליי מסקנות ולפגוע בי בהם.
אני לא "מחפשת" שיהיה לי מחלה נפשית, אני מפחדת מהאבחון.
אני פחות ממך? למה, בגלל שלמשפחה שלי יש פחות כסף? בגלל שהיית יותר בחו"ל? בגלל שאת יודעת יותר טוב שפות זרות כי גדלת בבית אחר ממני? כי הכרת את החברות המשותפות שלנו לפני? כי היית פה לפני?
את יודעת שאני לוקחת דברים להרגיע את החרדות שלי? אי פעם שאלת איך אני מרגישה שאת שופטת אותי על זה שאני "רגישה מידי"? את יודעת איך הילדה ההיא צילקה אותי שאת צוחקת שבגללה אני "אובססיבית מידי"?
אני לא ידעתי מה זה "הוט גירל סאמר", אז מה? הרעיון של להתנגד לפאטפוביה ואידאל יופי וכל מה שבגללו את כל כך חסרת ביטחון הוא רע כל כך? את לא יכולה להגיד משהו יותר נחמד מתלמדי לפני שתדברי?
מי נשמעת רע עכשיו?!
יודעת מה, אני לא צריכה רעילות כזאת בחיים שלי! ביי.
תגובות (2)
קודם כל ברוכה הבאה לאתר! לדעתי, המכתב לחברה הזו הולך ומחריף ככל שקוראים אותו והכעס הולך וגדל. אני חושב שיש פעמים שאת יכולה להחליף את הנקודה בסימן קריאה וזה רק יעצים את הכתיבה שלך ואת הכעס שנובע מהמילים. עצה שנתנו לי כשאני התחלתי לכתוב פה: תמיד תקראי בקול רם את הקטע כשהוא גמור. תמשיכי לכתוב ותמשיכי לפרסם.
תודה רבה! זה אומר המון בשבילי…