כפייתי

מציץ במסך
בוהה בריק
עוד רגע נוכח
עוד רגע מעיק

ומרגע לרגע
חיים שלמים עוברים
כותב להשיל
רגעים מעיקים

ופתאום ניצוץ
הודעה
אולי יהייה מגע
חיבור או נשיקה

תקווה ממלאת את הלב
כמו שמילתה המועקה
אבל בסוף חוזר
לתחושה המוכרה

בגפי אלך פה
מפה לשם
לא ארגיש טיפש
לא ארגיש מטומטם

אבל משהו חסר
ומה לא אדע
או שלא ארצה
או שלא אדע

אז מציץ שוב במסך
אולי יחזור הניצוץ
לא לא היום
תקווה היום לא התעוררה

נמשיך למחר
נגלגל את הבלוף
אולי תמצא אותי קופה
שתאהב את הקוף