מה עושה לך טוב?

"מה עושה לך טוב?"

כמה פעמים שמעתי את השאלה הזו.
זו שאלה די פשוטה, קלה, לא?
לכאורה, כן.
בתכלס, לא.
אנשים יודעים מה עושה להם רע, זה קל, אבל טוב? קצת פחות.
או שאולי, זו רק אני שלקח לה זמן לקלוט את העסק?
בכל מקרה, קלטתי את העסק, אבל גם אני הייתי אחת כזו שלא יודעת מה עושה לה טוב.
לא כי אני לא יודעת, אלא פשוט בגלל שאף פעם לא היה לי זמן לעצור ולחשוב על זה באמת.
ומה אתם יודעים, רצה הגורל, ומצאתי את עצמי חושבת על זה.

אז מה עושה לי טוב?

שמיים.

שמיים עושים לי טוב.

בכל פעם שאני חולפת על פני חלון, אני חשה צורך עז להביט החוצה ולמעלה- אל השמיים.
בכל פעם שאני ממתינה לאוטובוס, או לרכבת, או אפילו סתם כשאני צועדת ברחוב-
בזמן שאנשים עסוקים בפלאפונים, אני עסוקה בשמיים.
העיניים שלי תמיד דבוקות אליהם, סופגות את המראה בזמן שהלב שלי מתרחב.

אני אוהבת להביט בשמיים, כי הם תמיד שם, הם לא הולכים לשום מקום.
לא משנה איזה יום עבר עליי, ובאיזה צבע הם- הם תמיד ייראו יפים בעיניי, והם תמיד ירגיעו אותי, ולכמה רגעים יזכירו לי פשוט לנשום עמוק.
כמו העננים שחולפים, לא משנה מה קורה, גם זה בסוף יחלוף.

כיפה כחולה ואין סופית של שלווה,
זה עד כדי כך פשוט.
זה מה שעושה לי טוב.