ניקולס לייטווד – חלק 4 – אדמונד הנריסון

Ocean Blue 07/08/2021 318 צפיות אין תגובות

נשמעו צעקות לא רחוק ממני. זה לא היה עינייני כמובן, אך הרעש הפריע לי להתרכז בספר, אז הלכתי בכל זאת לבדוק מה קורה וראיתי מולי את המחזה הבא: בחור בערך בגילי מגונן בגופו על תלמידת שנה ראשונה מפני ספרים מעופפים לכל עבר. שניהם מבית הפלפאף. פעלתי מהר. הוצאתי את השרביט וביצעתי לחש שעוצר את כל הקסם מסביב. "פיניטו!" קראתי בקול והברדק נפסק. הילדה שנצמדה לבחור הגבוה ראתה אותי לפניו. "תודה לך!" חיוכה הקורן היה מדבק אך לא חייכתי אליה בחזרה. הבחור שהיה עם הגב אליי הסתובב ולא הסיר את מבטו ממני. ראיתי שלחייו נעשו אדומות והיה ברור מאליו שהוא היה נבוך שלא ביצע את הקסם הנכון בזמן הנכון. פתטי. חשבתי לעצמי באותו רגע, אך גם בתמימות המשודרת מעיניו היה משהו טהור ואמיץ. הסתובבתי אליהם והחלתי לפסוע ליציאה מהספרייה, איך שבמסדרון האחרון הבחור הטיפש הזה אזר אומץ ורץ על מנת להודות לי. לא הסתובבתי אליו בחזרה אך הרגשתי חמימות מעטה בלב.
יצאתי מהספרייה והבחנתי שבידיי הספר הלא נכון. מעולה, דעתי הוסחה ועכשו אני עם הספר הלא נכון. אבל לחזור לספריה כבר לא יכולתי ולא רציתי להיתקל שוב בבחור מבית הפלפאף. זכרתי את פניו. הוא ישב עם תלמידי השנה השישית, וזה אומר שהוא בגילי כפי שהנחתי. צעדתי בחזרה למגורי סליזרין הנינוחים. בכניסה היה עליי לפתור חידה שקשורה לטהורי דם. הרגשתי גאה בעצמי שכן אני טהור דם אמיתי. אבי, שעל שמו נקראתי, הינו הצאצא למשפחת המייסדים של משרד הקסמים האמריקאי. הציעו לו משרה בתור מנהל המחלקה לשיתוף פעולה הבינלאומי במשרד הקסמים הבריטי שבלונדון. תפקיד די ירוד אם ישאלו אותי. אמי הינה גם ממשפחה מיוחסת ובעלת מעמד. מתמחה בעיקר ביהלומים ומנהלת חנויות תכשיטים רבות גם בעולם הקסמים וגם בעולם המוגלוגים. שניהם טהורי דם ובעלי השפעה, מה שהופך אותי ואת שלושת אחיותיי הבכורות לטהורי דם גם כן ומקנה מעמד כוח בחברה.
נכנסתי למסדרון חשוך וארוך, המואר אך ורק בנרות המשתלשלים מהתקרה המאובנת ושוכן באחד מצינוקי הטירה הישנה. משפטה של מצנפת המיון התנגן בראשי בפעם השלישית היום:
אך באשר אמצא עורמה,
ושאיפה לכוח,
אורה מיד את התלמיד,
לסליזרין לשלוח.
החלטתי לחקור את עניין בחירתה של מצנפת המיון לבתים השונים, ומהם המאפיינים וההשפעות. בשביל זה הלכתי לספרייה וביררתי בכמה ספרים עד שמצאתי את הספר "הוגוורטס: בתים ומנהיגים". כמובן שהספר עדיין לא הניב שום תשובות מוצלחות ומספקות בשבילי, אך בעודי נכנס לחדרי ומתיישב על מיטתי לא הצלחתי להוציא מראשי את השפעתו של הבחור מהספרייה עליי.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך