קלריסה – פרק 2
"מה חשבת לעצמך?!" רוגזת מתילדה ואני שותקת. "למה לא סיפרת לי? את יודעת מה הורייך יעשו אם הם ישמעו על היעדרותך?"
"אבל-" אני מנסה, אך כמובן שהשמרטפית קוטעת אותי. אני מכירה את מתילדה, כשהיא מתעצבנת, היא לא מפסיקה לדבר.
"בוחן בחץ וקשת?! אוי, בחיי! את נסיכה, קלריסה. נ-סי-כה. ושום דבר שתעשי לא ישנה את זה!" מתילדה ממלמלת בכעס.
מידי שנה אני הולכת לבוחן בחץ וקשת, ובעיני אימי זה לא מצא הרבה חן. היא אומרת שנסיכה צריכה ללמוד אומנות לחימה ראויה יותר, אבל אני כבר מכורה לחץ וקשת, אז מידי שנה אני מתגנבת, מזמנת את הבוחנים בשם אבי ופוקדת על כמה משרתים להעסיק אותם. זה בדרך כלל עובד עד שמתילדה מוצאת אותי… אבל זה לא באמת משנה לי, היא לא עומדת לספר למלך ולמלכה על זה, כי אז הם ידעו שהיא מפשלת. ובנוסף, כל ה"מבחנים" האלה ישתלמו בסוף, כשאהיה גדולה יותר, אם אשיג ציונים טובים, אני אוכל ללמוד חץ וקשת בתור אחד מהמקצועות שלי.
"זה לא שאני רוצה לשנות את זה," אני ממלמלת ומביטה סביב. הטירה גדולה ומרווחת, מעוטרת בזהב טהור.
אם לומר את האמת, יש לי כל מה שאי פעם רציתי… חוץ מדבר אחד…
"למה שלא תשחקי עם חברים שלך כמו כל ילדה בת 12? תרכלי על בנים עם חברות שלך, תתלונני שאדון סדריקו נותן לך יותר מידי משימות ותדמייני את עצמך בתור מלכה…" קולה נשמע מיואש.
"אבל אני כן עושה את זה!" אני קוראת לפתע. "חוץ מהדבר הראשון… כן? אין לי חברות, ובנים לא מעניינים אותי."
מתילדה נושמת עמוק ורוכנת לעברי. "קלרה," היא אומרת עם רוך בקולה וייאוש בעיניים. גם אני נאנחת, אני יודעת שכשהיא קוראת לי קלרה, היא רוצה לדבר על נושא רגיש. "יש לך חברות… את פשוט צריכה למצוא אותן…"
"איך זה מסתדר?" אני אומרת בסקזם. אין לי חברות ואני גם לא רוצה שיהיו לי… תשכחו מהאימרה הקודמת שלי, ("… יש לי כל מה שאי פעם רציתי חוץ מדבר אחד…")
יש לי הכל.
אני לא צריכה חברות שינסו לנצל אותי, או שידברו עליי מאחורי הגב. אני לא רוצה להיות בחברה של ילדות שמצחקקות מכל דבר קטן. תקראו לי מגזימה, אבל זאת אני – ואני לא עומדת להשתנות. לא בזמן הקרוב.
"זה מסתדר בהחלט יקירתי," מתילדה מחייכת חיוך חם ומאולץ. "תביני, א-"
"מיס קלריסה, קוראים לך." נשמע קול עמוק. אני מסיטה את מבטי ממתילדה ורואה איש במדי אביר שזוקף את ראשו בגאון.
"מי קורא?" מתילדה ואני שואלות בדיוק באותו הזמן.
"הקוסם הגדול," הוא משיב בביטחון ומעט בלעג. "גם את יכולה לבוא," הוא מסמן לי ולמתילדה ללכת בעקבותיו.
תגובות (2)
היי.
לדעתי הסיפור שלך ממש מעניין ואני ממש רוצה לדעת מה ההמשך.
לדעתי, עד שאי אפשר לדעת למה מתפתחת העלילה, אנחנו לא נוכל כל כך להגיד לך שם של סיפור. אבל הייתי מציעה לך משהו כמו הלוחמת או משהו בסגנון. הייתי ממש רוצה שתמשיכי.
תודה רבה! D: