מעיין וים פרק 11 ♥🔪🔫(חלק 4 ואחרון)

מעיין נלחצה מכך שהתאומים היו בסיכון אמיתי, היא ניסתה להירגע ולמלא את עצמה המחשבות טובות וחיוביות, היא נשמה עמוק והשתדלה לעשות כל מה שהיא יכולה.

בכוחותיה המוגבלים היא התאמצה כל כך קשה כדי ללדת את התאומים, המוניטר השמיע צפצוף ארוך , האחות סימנה לרופא המנתח שהבעייה של מעיין נובעת מכך שנוצרה חסימה באחת החצוצרות , זאת הסיבה שהלידה התעכבה הרבה.
" למה זה כואב לי כל כך?" אמרה מעיין בקול.

לאחר המתנה ארוכה, שמונה שעות עברו מאז שהלידה התחילה.

כשהתינוק יצא לאוויר העולם. מעיין הביטה בו נרגשת. לאחר מכן , שש דקות אחרי, אחיו התאום יצא כשהוא צורח בבכי.

" מזל טוב על התאומים שנולדו לך." אמר הרופא המנתח בשמחה.
רק דבר אחד היה חסר לה, ים, כמה חסרונו מורגש כעת.

" אם אני מתרגשת, זה משמחה. חשבתי שיש סיכון ."
" היה. טוב שזה עבר. איך את מרגישה?"
" עייפה אבל מאושרת."

שמואל שפך חומר דליק הקולט אליו אש לעבר המקום בו ים ישב.
ים שאף את העשן לריאות ולפתע התעלף.
שמואל השאיר אותו מאחוריו וברח מהר ככל שהוא יכול.

כשניידת האמבולנס הגיעה למקום השריפה, הם קבעו שהמצב שים היה נתון בו היה חמור.היו לו כיוויות גדולות בכל חלקי גופו. ים היה מורדם ומונשם.

שמואל ניסה להתחמק מהמשטרה, אבל השוטרים הצליחו לעלות על עקבותיו.