סודות נצחיים פרק 1

10/03/2021 340 צפיות תגובה אחת

נשמע הצלצול, אלה כמו תמיד מתחילה לשכנעה אותי להיכנס לכיתה אך אני לא מקשיבה לה, אלה פותחת את התא שלי ומתחילה להוציא את הדברים שלי ארנק, טלפון וכו\' \'\'נו ג\'יין את לא יכולה כל החיים לברוח מהשיעורים\'\' היא אומרת לי, אני סוגרת את התא שלי ואומרת \'\'נו למה כל החיים? אם אני לא טועה ואני לא טועה, אחרי גיל שמונה עשרה לא לומדים, אוקיי סבבה לומדים רק אלה שרוצים לעשות קריירה ש… בקיצור אני יודעת את זה סיפרת לי את זה אלף פעמים, וכן לפני שאת אוצרת אותי, כן אני יודעת שאת תלמדי אחרי התיכון באוניברסיטה הזאת או מה שזה לא יהיה. אבל עדיין אני לא מתכננת ללכת לכיתה\'\' אני אומרת לה בזמן שהיא מנסה להגיד לי משהו \'\'כן, כן אני יודעת שאת יודעת את כל זה אבל לא התכוונתי לזה, רציתי להגיד לך שהמורה כבר יצאה מחדר המורים וזה אומר שעוד כמה שניות היא תכנס לכיתה אז אולי נמהר לכיתה?\'\' היא שואלת עדיין בניסיון לשכנע אותי לחזור לכיתה ומתחילה ללכת לכיוון של הכיתה אני גם מתחילה ללכת לשם איתה למרות שאני צריכה ללכת לצד השני \'\'לא, אלה אמרתי לך כבר אני לא מתכוונת לחזור לשם\'\' אלה היא ילדה נמוכה ורזה מאוד עם שיער בלונדיני שמגיע לה עד לכתפיים, עניים כחולות מאחורי משקפיים עגולות ומסגרת בצבע זהב, שתמיד יש לה איזה שהוא ספר ביד אבל למרות כל החנוניות שלה היא עדיין מהממת ונשארת החברה הכי טובה שלי. \'\'אוקיי, איך שבא לך אני בכל זאת הולכת לכיתה, אז ביי\'\' היא אומרת והולכת מהר לכיתה, אני תמיד מתפלאת איך שני בנות כל כך שונות נהיו החברות הכי טובות? זה דבר שאני בחיים לא הבין. אני מסתובבת ומתחילה ללכת לכיוון היציאה, אני עוברת במסדרון וכמה שאני יותר עוברת יש פחות בנות אה כן, זה תיכון לבנות בלבד. אני יוצאת לחצר כדי לצאת כמו תמיד דרך השער האחורי בטוחה בכך שאין שם אף אחד, אך לא הפעם \'\'לאן את הולכת ג\'יין?\'\' שואל אותי המורה להיסטוריה, פרופסור בלק, הוא מורה חדש אבל כולם כבר יודעים מי הוא \'\'לאן אני הולכת? אני הולכת לבית שלי כדי להיות כמה שיותר רחוק מפה, יש בזה איזו שהיא בעיה?\'\' אני שואלת אותו ובזמן הזה אני מסתכלת על השיחים של הוורדים האדומים, בתיכון יש ממש הרבה סוגים של וורדים בטח המנהלת מאוד אוהבת אותם.
\'\' אהה… כן ג\'יין יש בזה בעיה, יש לך עכשיו שיעור ספרות\'\' מאיפה הוא יודע איך בכלל קוראים לי אם לא הייתי בשיעורים שלו עדיין? וגם מאיפה הוא יודע שיש לי עכשיו שיעור ספרות אם אני אפילו לא ידעתי על זה לפני שאלה אמרה לי? יש לי שתי אפשרויות בקשר לזה, אחת זה שהוא בירר עלי כל מני דברים כי לא הייתי בשיעורים שלו והוא רצה לדעת למה, ושתיים זה שהוא שמע איך אני ואלה דיברנו והחלית לבדוק לאן אני הולכת… ובכל מקרה זה משלים אחד את השני כי בלי הראשון הוא לא יכול להבין את השני וההפך. \'\'ואת לא יכולה ללכת מבית הספר סתם ככה בלי שום סיבה, מיד אחרי השיעור השני שבו גם לא היית אלה ציירת גרפיטי בחדר המנהלת למרות שהיא א…\'\' הוא רצה להגיד איזו שהיא מילה אך בסוף התחרט. למען השם מאיפה הוא יודע עלי את כל זה מה הוא עוקב אחרי או מה? \'\'אוקיי לא משנה תשכחי, לכי לבית שלך ושכחי ממה שהיה פה\'\' הוא אמר והתכיל ללכת. לא הבנתי כלום מכל מה שהיה הרגע ורציתי כבר ללכת אבל משהו אצר אותי, אוקיי והמשהו הזה זה ההתנהגות המוזרה שלו ברמות אבל מי יודע אולי הוא תמיד כזה? \'\'רגע למה פתאום החלפתה את דעתך? אולי אני לא יודעת שום דבר כמעת ממה שמלמדים פה אבל אני לא עד כדי כך סתומה כדי להבין שאתה מסתיר משהו ממני שאני הייתי אמורה לדעת לפי דעתך, אך מסיבה כל שהיא אתה מסתיר את זה\'\' הוא אצר הסתכל עלי חשב על משהו כמה שניות ואמר: \'\'ג\'יין אני המורה שלך וזה לא משנה אם היית בשיעור שלי או לא. ולא כל דבר אני צריך להסביר לך או להגיד, במיוחד כשאת מתנהגת עלי כל כך בחוצפה, אהה ולפי מה שאני רואה את החלפת את דעתך, את רוצה לחזור ללמוד? אם כן אני בשמחה ילווה אותך לכיתה שלך ואם לא אז לכי מפה מהר לפני שאני יחליף את דעתי ויחזיר אותך לכיתה ובדרך לשם נכנס לחדר של המנהלת ותישארי פה לא רק בשיעור הזה אלה גם שעה אחרי סיום הלימודים אהה ואל תדאגי אני אדאג לזה שלא תהיה לך אפשרות לברוח לבית, נו אז מה את מחליטה? ללכת לכיתה ולהישאר פו עד ארבע וחצי או שאת הולכת לבית ושוככת ממה ששמעת עכשיו, ואני דואג לזה שלא יענשו אותך עוד פעם על זה שברחת?\'\' רגע החצוף הזה עכשיו ניסה לעיים עלי או מה? אין לי שמץ של מושג מאיפה הוא יודע עלי את כל זה אבל כל שניה ושניה הוא נראה לי יותר מוזר. אהה וכל מי שמכיר אותי יודע שאם אני רוצה להסיג משהוא אני לא יאצור עד שהסיג את זה ולא משנה מה יהיה בדרך ואני רואה שזה משהוא ממש חשוב ומעניין אם הוא אפילו מוכן לדאוג לזה שלא יענישו אותי על זה שאני הולכת ולכן רציתי לדעת על זה עוד יותר ממה שרציתי לפני דקה, אך הבנתי שאם אני הישאר אני לא הסיג שום דבר לכן הסתובבתי והתחלתי ללכת לכיוון שער היציאה, המורה הסתכל עלי צחק והתחיל להוציא את המפתחות שלו, חח הוא עדיין לא יודע למה אני מסוגלת הסתכלתי למעלה בזמן שהוא התקרב על השער. סוף השער היה עוד בערך שלושה מתרים אך זה לא פעם הראשונה ולא בפעם האחרונה שלי אז פשוט עליתי בכמה שניות ספורות וקפצתי לצעד השני, והלכתי בלי להסתכל לאחור. עליתי למכונית שלי ובזמן הנסיעה ניסיתי להבין מה הוא מנסה להסתיר ממני אך לא עלה לי שום דבר לראש שהוא היה יכול להגיד לי, אז אצרתי בחניה הכי קרובה עלי וליתר ביטחון לפני ששכחתי מה הוא אמר שם כתבתי בפנקס שלי את כל מה שהוא אמר כדי להראות את זה לאלה, אולי היא תוכל לעזור לי במשהו. המקום הזה היה ממש מוזר אך עדיין נשארתי שם קצת וחשבתי על כל מה שהיה, יצאתי מהמכונית שלי, פורד מסטנג בצבע אדום והתחלתי לטייל באזור ההוא, זה היה מקום שומם וזרוק, היה לי משעמם ולכן החלטתי לצייר קצת גרפתי. ציירתי כנפיים של מלך, לפחות כך זה נראה. הם היו אפורים עם קצוות בצבע שחור עמוק כמו שמיי לילה, לרגע אחד הייתה לי הרגשה שכבר ראיתי אותם איפה שהו, אך ההרגשה הזאות חלפה ממש מהר.
חניתי בגרז\' ונכנסתי לבית כבר רציתי לעלות לחדר אך אמא שלי פשוט מופיע משום מקום, \'\'היי ג\'יין, למה חזרת כל כך מוקדם?\'\' היא שואלת אותי \'\'היי אמא, אה זה לא משנה פשוט משעמם בתיכן אז חזרתי לבית. ואת למה חזרת יותר מוקדם? לא הייתה אמורה להיות לך איזו שהיא פגישה חשובה?\'\' לא הייתי מוכנה לזה שהיא תהיה בבית, אוף עכשיו אני בטוח לא יצליח לצאת מהבית בלי איזה שהוא סיפור, \'\'אה זה, זה היה אתמול אם את לא זוכרת\'\' אוי לא ידעתי עכשיו היא תתחיל את הסיפור שלה עד כמה זה חשוב ללמוד וכל זה… תנסה בפעם המיליון לשנות את דעתי בקשר לזה, אבל אין לי עכשיו כוח לכל הקשקושים האלה. \'\'ג\'יין, תקשיבי את לא יכולה להבריז מכל השיעורים, זה ממש חשוב לדעת את החומר שמלמדים בתיכון ו…\'\'
\'\'אמא דיי! אני כבר יודעת את כל זה, אמרת לי את זה מיליון פעמים אבל תביני זה לא מעניין אותי בכלל. אני יודעת לקרוא, לכתוב וחשבון ממש טוב, ואת השיעורים האלה אני כמעת ולא מפספסת. וכל השער כמו היסטוריה. ספרות או דרמה.\'\' במיוחד אחרי שהכרתי את המורה שלנו להיסטוריה אני בטוחה יותר שלא באה לי ללמוד \'\'לא מעניין אותי בכלל כי אני יודעת שלא הזדקק לזה בהמשך החיים בכלל. אז אם אין לך מה להגיד לי שישנה את דעתי בקשר לעניין הזה אני ילך לחדר שלי\'\' אמרתי לה והתחלתי ללכת, אני הבנתי שהגזמתי אבל היה מאוחר מדי, היא גם הבינה שלא תסיג כלום והלכה לכיוון המטבח. נכנסתי לחדר שלי ונעלתי את הדלת, החלפתי את התלבושת המשעממת של התיכון כחולצה לבנה וחצאית שחורה (יש גם מכנסיים אבל הם נקרעו לי אתמול). למכנסי ג\'ינס תכלת וחולצת טי לבנה, הסתכלתי במראה וראיתי שם נערה בת שש עשרה מתר שישים וחמש עם גוון עור ממש בהיר ושיער ג\'ינג\'י עד למותניים ועניים כחולות, למרות שאמי דיאנה בלום, היא אישה עם שיער שחור, עניים חומות ועור הרבה יותר כהה משלי. לפעמים אני אפילו לא מאמינה שהיא אמא שלי אך היא אומרת שאבא שלי היה נראה כך לפני שהלך לעולמו, ואני ממש מזכירה אותו.
לקחתי את התיק שלי וירדתי למטבח, התשבתי ליד השולחן הסתכלתי על הסלסלה עם הפירות היו שם תפוחים, בננות ותפוזים והתחלתי לדבר \'\'אמא סליחה על כל מה שאמרתי אני לא רציתי לפגוע בך אני, אני…\'\' לא ידעתי מה לומר עוד ולכן פשוט נגשתי וחיבקתי אותה \'\'ג\'יין, הכול בסדר סלחתי לך, כן אני לא ממש מרוצה מהבחירה שלך אבל זה החיים שלך את צריכה לבחור באיזו דרך את רוצה ללכת. ולא משנה מה את תבחרי אני לא יוכל לאצור אותך, כי זו את ואת עושה מה שאת רוצה ולא משנה מה יהיה בדרך… הבנתי את זה כבר כשהיית בת חמש אז פשוט למדתי להסתדר עם זה ואם זה היה משהו מסוכן או דבר שאסור לך לעשות בשום אופן ידעתי איך לשכנע אותך כך שלא תעשי את זה, אך עכשיו אין לי מה להגיד לך כדי לשנות את דעתך, אז תעשי את מה שאת חושבת שהוא נכון עד שאני אמצה דרך לעזור לך\'\' היא אמרה וחייכה עלי, יש לי את האמא הכי מדהימה בעולם היא זאת שתמיד תבין אותי ולא משנה מה היא תמשיך לאהוב אותי ואני ממש אוהבת אותה גם \'\'לפני שאת הולכת את צריכה לאכול משהו.\'\' היא אמרה ושמה מולי צלחת של מרק \'\'בתאבון\'\' היא אמרה לי והתחלתי לאכול בזמן האוכל דיברנו על כל מני דברים ולא שמתי לב איך מהר עבר הזמן, עוד חצי שעה הלימודים נגמרים והבטחתי לאלה שאני יפגוש אותה ונלך לטייל במרכז העיר. \'\'תודה רבה אמא, אני יחזור לקראת הערב, אוהבת אותך ביי\'\' אמרתי לה וחייכתי בחזרה \'\'בסדר גמור, תשתדלי לחזור לפני עשר, אוהבת אותך גם, ביי ותהני\'\'
\'\'אוקיי אני ישתדל\'\' אמרתי לה והתחלתי ללכת לכיוון הגרז\', נכנסתי לאוטו וכתבתי לאלה שאני כבר נוסעת.


תגובות (1)

בקרוב מעלה את ההמשך

10/03/2021 13:54
16 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך