הפגנות השבוע

גשמי זלעפות ירדו. הכל היה רטוב , ואפור והנה הפתעה היתה לאילנה : סוף סוף צפתה בסרט על מסך אמיתי גדול כמו פעם "מזמן".
תהליך הכניסה לאולם כלל הצגת תעודת זהות, תעודת חיסון וכרטיס אלקטרוני לסרט. היה זה ניתוק מהמציאות הקודרת בלי קורונה ובלי סדום ועמורה במקומותינו כתוצאה ממנהיגות גרועה וכושלת.
בחזרה לביתה קבלה אילנה הודעה : היום יהיה שינוי בהפגנה במקום בכיכר נתאסף בכמה קבוצות מול היכל התרבות , לשם יבוא המנהיג לנאום.
כמובן שאילנה התייצבה במקום , הייתה הפגנה מרובת שלטים, זמבורות, תופים ודגלים וקריאות לכל עבר שהפתיעו את הנאספים שעוד לא שקלו למי להצביע.
שני אנשים הסתובבו ברכב מקושט וקראו קריאות גנאי "מפיצי מחלות, סמולנים, אנרכיסטים".
במוצאי שבת עמדו המפגינים בכיכר העיר הניפו דגלים, הקישו בתופים ובפעמונים. הגיע מאן דהוא ואחז בדגל.
"בעד מי אתה?" שאלו.
"בעד המנהיג" ענה "אם כך תחזיר את הדגל, וכך קרה שאת הדגל לקח והמוט נשאר.
"אין כמוהו , הוא הביא את החיסונים" "הוא דואג לנו".
"חיסונים זה לא מספיק עדיין יש הרבה חולים".
התחיל לקרוא בקול: "אתם אשמים, חגגתם פורים בתל אביב, הפצתם מחלות , הרבה חולים בגללכם, גנבתם ילדים תימנים". מה עוד אפשר כבר להגיד.
אדם מתוסכל שעבר שטיפת מוח.
"הוא הביא את החסונים"
"כולם קנו חיסונים" ענו לו "אבל זה לא מספיק, לא כולם חוסנו.
אילנה מקווה שאנשים יתעשתו ויעשו הכל שלא יישאר. זורה שנאה ופחד.