ריסיים נפולים
יום אחד טיילתי ברחוב וראיתי איש שכוב על ספסל, הוא היה מאובק עם עיניים חצי עצומות כחולות ועמוקות כמו הים. עיניים שהזכירו לי את אבא שלי. הם היו אדמות מעיפות וריסיו היו נפולים, היה מאוד ברור שזמן רב הוא לא ישן, או לפחות שינה ראויה לשמה במיטה נוחה. העפתי עוד מבט קצר וראיתי שהוא שוכב על מגבת מחוספסת ומטונפת מלאה כולה בבוץ. בגדיו היו קרועים ושפתיו יבשות וסדוקות, הוא היה חיוור מאוד, זה כאב לי באופן אוטומטי דמיינתי את עצמי וידעתי שאני יוכל די בקלות להגיע לאותו המצב בדיוק. ריחמתי עליו אבל לא העזתי לעשות כלום פשוט עמדתי ללא מילים ובהיתי בו.
לאחר רגע ארוך התחלתי להתקדם לעברו בצעדי צב, והוא התחיל למלל בעייפות עברות חסרות משמעות, כאילו כדי לאותת לי שהפרעתי לו והוא רוצה לחזור לישון. אבל אני לא זז.
תגובות (0)