צרות של עשירים

האיש עם הציפורניים הסדוקות מיהר במורד הרחוב, הוא מאחר. שוב בזבז את זמנו הבוקר ומשח את ציפורניו במשחת הקסם שרכש לאחרונה בערוץ הקניות. הוא תולה את כל תקוותיו בשפופרת הצבעונית. הוא ממהר לעבודתו בתור קלידן בבית המשפט המחוזי. הוא מוצא את העניין אירוני, שדווקא הוא, עם ציפורניו הסדוקות, עובד במקום שבו כפות ידיו הם חלק בולט ומרכזי. הוא האמין תמיד שהעסיקו אותו בתור נדבה, מכיוון שאף אחד הרי לא יעסיק אדם בעל ציפורניים סדוקות. מלא הערכה כלפי מעסיקיו הנדיבים והרחמניים, הוא הרגיש כפוי טובה כאשר איחר לעבודה, גם אם הסיבה מוצדקת כמו טיפול בציפורניו ולכן מיהר כעת להגיע למחוז חפצו. אך ברגע של היסח דעת וללא שימת לב התנגש האיש עם הציפורניים הסדוקות באישה עם השערה הלבנה. היא הייתה יפהפייה בעיניו, וכמובן שלא הבחין בשערתה הלבנה. היא הביטה בתווי פניו הגבריות ובכלל לא ראתה את מצב ציפורניו. כבלתי נמנע, השניים החלו לשוחח. תחילה בטון מתנצל ובביישנות, אך עד מהרה האיש עם הציפורניים הסדוקות הציע לאישה עם השערה הלבנה להיפגש, וכך היה. בפגישתם, שהתרחשה במסעדה מפוארת אך תואמת למשכורתו של קלידן זוטר, הוא הסתיר את ציפורניו מאחורי כפפות והיא חבשה כובע. שניהם הודו על כך שאלוהים בחר להפגישם דווקא בעונת הקור. השיחה קלחה ושניהם מצאו חן אחד בעיני השנייה, לא מודעים לפגמם של רעיהם אך עסוקים בקפדנות נוראה בפגמם הפרטי. האיש עם הציפורניים הסדוקות במהרה הפך מאוהב, וכמו כן גם האישה עם השערה הלבנה. נדמה היה להם שפגישתם המקרית היא חלק הנלקח ישירות מסרט רומנטי עטור פרסים. השניים המשיכו להתראות, הוא מסתיר את ידיו בכיסיו או בכפפות מכובדות שרכש במיוחד, והיא החביאה את מבוכתה מאחורי כובעים עדינים, מטפחות ואף בתסרוקות משונות. כעבור זמן מה, כשהאיש בעל הציפורניים הסדוקות לא הצליח להסתיר את תשוקתו, והאישה בעלת השערה הלבנה הרגישה מאוהבת מתמיד, החליטו שניהם פה אחד שהגיע הזמן. השניים נפגשו בחסות החשיכה, בדירתו הקטנה והחמה. שם, בחדר השינה, מתחת לסדינים, הם הסכימו לגלות את סודותיהם האפלים. כשאור נורה קלוש מאיר את ליבו, סיפר האיש עם הציפורניים הסדוקות על ילדותו הקשה. על כך שתמיד הרגיש שונה ולא שייך בשל הפגם ששלט בחייו. הוא הוריד את הכפפות בחשש איום והראה לה את האסון. האישה עם השערה הלבנה התרגשה כל כך מהמחווה וכאות הזדהות חשפה בפניו את שערתה הלבנה, זו שהייתה מוחבאת כל חייה. השערה שבה התביישה, היא זו שהפכה אותה לכה חסרת ביטחון. כך, בחסות החשכה, מתחת לסדינים כאשר אור נורה קלוש חושף את סודותיהם הם התעמתו לראשונה עם פחדיהם.
המגורים המשותפים היו מובנים מאליהם. האיש עם הציפורניים הסדוקות פינה מדף, פינה חדר ופינה מקום בלבו לנפש חדשה בביתו מקדשו. הם החלו חיים חדשים, חיים של שיתוף ואהבה. למרות שהיו רגעים קשים, כשהאיש עם הציפורניים הסדוקות זרק את בגדיו בפיזור דעת בדירה, או כשהאישה עם השערה הלבנה הותירה את נעליה בכניסה. אך כל אלו התגמדו לנוכח הסודות שחלקו.
יום אחד חשו תחושה אלטרואיסטית משותפת שעליהם לתרום מאושרם לאחרים, ובכך יצאו בהרגשת שליחות לפעולת נדבה. בכניסה למקום בירכה אותם האישה עם העיניים הקרובות מדי, היא הייתה חמה ולבבית ושבתה את ליבם של הזוג. היא הזמינה את האיש עם הציפורניים הסדוקות והאישה עם השערה הלבנה לסיור במוסד. היא החלה את הסיור במשרדים המטופחים ובהנהלה המסודרת ובסופו הציגה האישה עם העיניים הקרובות מדי בפני האיש עם הציפורניים הסדוקות והאישה עם השערה הלבנה את דיירי המוסד, הנכים. חלקם קטועי גפיים, חלקם עיוורים, היו גם כמה שישבו על כיסא גלגלים. בין רגע, כמו בקסם, האיש עם הציפורניים הסדוקות חזר להיות פשוט אייל, והאישה עם השערה הלבנה שבה להיות יעל.
אייל ויעל הקשיבו לחגית עד לתום הסיור, שם הודו לה ויצאו טעונים במחשבות מהמקום. אייל ויעל צעדו בשקט תחת ענן גדול של בושה בעוד המשפט "צרות של עשירים" ליווה אותם עד לכניסה הביתה, הוא סעד איתם בארוחת הערב ולבסוף נכנס איתם למיטה. היה מעט צפוף לשלושתם במיטה אחת, המחנק היה בלתי נמנע. באורח פלא עם הזריחה הקסם נגוז ואתו גם אייל ויעל.
האיש עם הציפורניים הסדוקות הביט באישה שלו, האישה עם השערה הלבנה, בעודה נפרדת מהשינה העמוקה, נשק לה ומיהר למרוח את משחת הפלא על ציפורניו לפני שאץ לעבודה.