הנחש-פרק 2

רוברט מספר:
"אין אני גמור. נמאס לי!" קרא פטריק.
"מה קרה, אחי?" שאלתי אותו.
"כל פעם שאני מנסה, אני לא מצליח."
"אתה לא רציני?!" קמתי "שוב לא הצלחת?" "כן, הנערה צמודה לזה" הוא התיישב על אחת החביות. "אז מה אם היא צמודה לזה? אתה גבר והיא אישה. שני פליקים והמפה אצלך…"
"גם אני חשבתי ככה עד שגיליתי שהיא ממוגנת מארבע רוחות השמיים"
"ואתה ממוגן משמונה רוחות השמיים, לא כולל למעלה ולמטה! קלוט היא סתם ילדונת חלשה"
פטריק פתח את הכפתורים התחתונים של חולצתו והראה לי פס ורדרד ענק בבטנו. "עכשיו אתה עדיין בטוח שהיא חלשה?"
הנדתי בראשי לשלילה.
המום.
"את-את זה היא… עשתה?" גימגמתי "היא ולא אחר" הוא רכס שוב את כפתוריו "אני אומר לך, היא פשוט עשויה מבטון!" "אל תגזים. בסך הכל היא טובה בטאקוונדו. יש לה גם חולשות" הרגעתי אותו "אתה גבר גבר!!!" נתתי לו צ'פחה מעודדת.
"טוב, אבל אני לא יכול ללכת שוב, היא תגמור אותי. לך אתה ואני יחכה לך פה".

יצאתי. איך אני שונא שאנחנו מפסידים. אני לא מבין עדיין מה קרה שהיא מצאה את המסלול ולא אנחנו? מה קרה שהבחור הזה, צ'ארלי, מצא את המפה הקסומה של האי לפנינו? למה? למה לא הצלחנו?
המשך יבוא בעז"ה…