קוראים כותבים אודות פרגים של חמס

מצרך נדיר מהו? משהו המשאיר טעם של עוד ואינו חזיון נפוץ במחוזותינו וכן הוא יכול להיות, רומן מתח מקורי, משכנע, עכשווי, המבוסס על סיפור אמיתי…
ובכן, שנים שלא נתקלתי בעלילה ששיכנעה אותי. פעם, הדמויות היו מוגזמות בנוסח ג'ימס בונדי משהו, או הוליוודי, רבי מעללים וגבורה המנצחים סופר רשעים שטניים. פעמים, האמת מסתתרת בפרטים הקטנים ואלה, לא שכנעו אותי. והינה, משב רוח מרענן מבחינתי, היה לקרוא את ספר הביכורים, או כך לפחות חשבתי בעת קריאתו… שכן, ממש לאחרונה, למדתי לדעת שהמחבר כתב ספר נוסף בשם "סיכולים מסוכנים" שהוא במידה רבה המשכו של הראשון, אם כי ניתן לקריאה כעומד על רגליו שלו – לפי מחברו אלי עברון.
נחזור לסיפור שלי, שהרי לא אחזור על עלילת פרגים של חמס, שאינה פרי עטי. הרבה זמן חיפשתי לקרוא מעלילות המודיעין הישראלי. אודות "המוסד" המפורסם שלנו, המככב בכל כך הרבה פירסומים וספרים או עניינים פחות בין לאומיים, כמו פרשיות סיכול טרור, תפיסת מרגלים, עבריינים מסוכנים וכיוצא באלה, סיפורים מרתקים. ואולם, בקריאתי הרבה, היה חסר לי דבר מה. אותו דבר מה שהפך בעיני את ספריו של ג'ון לה קארה ז"ל, לנהדרים כל כך. למשל, אהבתי והתחברתי לדמותו של סמיילי מהחפרפרת, כמו את זווית התיאור המופלאה של איש הביון הבריטי לשעבר שכתב עלילה מרתקת אודות המוסד שלנו, בספרו "המתופפת הקטנה". מבינים למה כוונתי? לאותו ערך מוסף, הופך סיפור מותח, למותח ומשכנע, בתוכנו ובאמיתות הנכללות בו. אם את אלה כמוני אתם מחפשים, דומני שתמצאו אותם ב-"פרגים של חמס".