פנטז – דיאלוג

פנטז: זה התחיל ככה הגעתי אל המכשפה שבעיות מטרידות את מוחי. (מותשת)
פנטז: המכשפה הושטה לי שני פתקים ואמרה: על הירוק אפשר לכתוב משאלה לעצמך, ועל הכחול – משאלה לאחרים.
פנטז: תבחרי בחרתי פתק ורשמתי משאלה
פנטז: ולפתע כל הבעיות שלי הלחץ הבגרויות הריבים עם סיוון ואפילו יוני המעצבן פתאום בעורך פלא הכל נעלם לא הפסקתי לחשוב על החלום הזה
פנטז: כאלו יש לו הרבה יותר משמעות מאשר חלום רגיל האם באמת אני יכול לשנות חיים בפתק אחד? (מהורהרת)
פנטז: מעיין נדר שהוא החלטה נחושה שכתבתי לעצמי. מטרה ברורה מאוד אפילו שהיא גוררת איתה הרבה דברים קשים. ופתאום הכל מתגמד ופתאום הבגרות בהיסטוריה לא מבעיתה כל כך. זה נראה לך הגיוני מה את אומרת?
אמא: מה אני אומרת? אני אומרת שאת התחרפנת.
פנטז: נו באמת אמא זה מה שאת חושבת עליי?
אמא : כן כבר דברנו על אין כזה דבר קסמים או מכשפות או שטויות.
פנטז: לא נו אמא אני יודעת שזה חלום אז אני מרגישה שיש בזה מעבר. איזה מסר לתודעה או משהו אפל. לא יודעת משהו מיוחד.
אמא : את יודעת מה דעתי על זה… את יודעת טוב מאוד שאני לא מאמנה בכוחות נסתרים, תודעה רוחנית, קסמים ופיות או מה זה לא היה. את התחרפנת לגמרי וכנראה צריך לקבוע לך תור לפסיכולוג. אבל אין לי זמן לזה עכשיו אני צריכה לקבוע לי פגישה חשובה אם משהו ואחר נדבר על שיטות שלך.