המסלול לכיסא
המסלול לכיסא כל כך מפותל. שני צעדים ובום נתקל, מה זה? כוס קפה ישנה שצריך להחזירה כמובן, ובדרך הספה כה מזמינה והבטן מקרקרת חייב חייב לבוא על סיפוקי והסיפוק הוא הכרחי, איך אמשיך כשבטני כה מסכנה, אשב על הספה ומי ידע שהטלוויזיה כבר דלוקה והתוכנית מסתיימת עוד דקה ומה אלך לפני שהיא נגמרת? זה סיוט! אשב אראה, ובחיוך מטומטם אגחך לעצמי ועל מה? כבר נשכח נזרק לפח. רגע, הכוס קפה מה איתה? צריך לשטוף, אוי ואבוי תראו מה זה, הכלים מלוכלכים ואמי המסכנה תחזור מהעבודה ומה? מה פתאום לא ארצה להטריח אשטוף בעצמי את כל ההכרחי והנחוץ. וואי, זהו סיימתי. אני כל כך מסריח חייב חייב כמובן להתקלח ולצחצח ורק אחר כך אמשיך לשם.. לאן? כבר לא זוכר לאן תאמת. אה לכסא! שוכבת לה שם מחברת עם לוז שחבל שילך לבזבוז. יפה, התקלחתי והנה הכסא – פיו זה היה קשה אבל הגעתי. אוי שיט, שכחתי!! ראיתי על מסך המחשב הדולק כותרת כה מלאה השראה! אין, חייב עכשיו לפני שיברח, אכתוב את הסיפור ההכרחי והנחוץ ואז אשב סופית על הכסא. טוב אתחיל:
"המסלול לכיסא כל כך מפותל.
תגובות (1)
יפה מאוד
כתיבה מאוד מעניינת.