כוויה בלב

האהבה שלי היא כמו אש
אני לא יודעת אם היא תחמם את הלב שלי או תשרוף אותו
אני לא רוצה לשמוע שיש עוד אלף כמוהו
כי אם יש עוד אלף כמוהו אז איפה הם?
אין ולא יהיה עוד אלף כמוהו כי כל בן אדם הוא שונה..
אני פוחדת מהמחשבה על חיים בלעדיו..
אני הולכת לישון…
כשיום נגמר ועוד לילה מתקרב..
האם בן אנוש יכול לבקש יותר מזה?
אולי אני לא אנושית?
אני לא מרגישה מתאימה לעולם שזרקו אותי בו..
עתיד לא היה עבורי עד הרגע שבאת..
אבל לא היה הווה עד לרגע הזה…
הטעם הנצחי של החיים ..
זיכרון שלך שמנסה לחמוק מראשי,מליבי
ככל שהזמן עובר אני תוהה איפה אני..
מנסה להשאר עצמי..כדי לשרוד אותך..
אני חושבת שנפלתי ממקום ממש גבוה ..
לא יכולה להרגיש את גופי
לא נושמת אוויר ולא מוצאת דרך חזרה..
טובעת בדמעות ובאפלה..
הדמעות חונקות אותי…
הלב שלי הפסיק מלפעום והגוף שלי הפסיק לקבל פקודות..