ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי

כנות מקסימה.
אני אדם דתי אבל המילים שלך עברו אליי. אני מניחה שבחיים האלו הטוב מעורבב ברע ולהפך וכל חיינו אנחנו מנסים לזכך את זה.
כתיבה משובחת,
תודה.

בתור דתיה אני מעריכה את מה שכתבת, בעיני הם יפים ולא נכונים.
אני רואה אדם שהתחיל תהליך ולא נגמר. נראה שהתחלת משהו ולא הגעת לסוף, או לתוצאה… כי אז היית יודע לאן להתקדם מהרגשות האלו, או מה לעשות הלאה ולא ל"התפוצץ".
לפי הסוף של השיר נראה שאתה רומז על משהו. על זה שאתה לא יכול להסתיר את זה, או להישאר כך.
אני לא יודעת באיזו סביבה דתיה אתה נמצא, אבל אני חושבת שלא צריך לדאוג למה שהסביבה תאמר. במיוחד כי אצלנו מדברים על זה חופשי ומנסים לברר יחד… יש המון רבנים אפילו באינטרנט שלא מכירים ושם לעזור בנושאים כאלו (הרב יוני לביא ועוד), ומחנכים שהם שם בשביל זה ואם לא הם אז אפילו ההורים, כי בסוף או שיתגלה או שזה יגמר…